ביקורת ספרותית על פרח המדבר - סיפור אמיתי מאת וואריס דירי
ספר בסדר

---

3/5

התקציר על גב הכריכה מטעה: "הגיעה בכוחות עצמה בדרך לא דרך"- ציפיתי לאיזשהו מסע מכונן במדבר האינסופי בשטח המכונה היום 'סומליה', אך התיאורים לא היו ברמה גבוהה שתאפשר יצירת מתח או עניין עז בסיפור, וזה ניכר לאורך כל הסיפור. כמובן, אין הספר כתוב ברמת רומן שכן הוא Memoir המוקדש לזכרונותיה של וואריס דירי המעובד ע"י סופרת הצללים שלה שבעבר עיבדה או כתבה ספרים בינוניים ופחות, וזה הוכיח את עצמו גם בצורת הכתיבה המתמשכת והחדגונית, חסרת עליות ומורדות על פי רוב, והמשעממת בחלק לא קטן מן המקרים. הדבר היחיד המעניין (באופן יחסי, כמובן) פה הוא העלילה עצמה. אני בטוחה שאתם תוהים עכשיו - שכן אם העלילה מוצלחת, הרי גם הספר מוצלח, לא? טעות בידכם. לעלילה צריכה להיות פמלית מלווים נכבדה, עליה נמנים צורת כתיבה, סגנון, אורך, אופי (ז'אנר) וכד' כדי להגיע לפסגה שתעניק לה את התואר "מוצלחת, מושקעת, מרגשת".
דבר נוסף, אם כי הוא פרט טכני לחלוטין, ששיבש את חווית הקריאה, שולי ככל שישמע, הוא שגיאות ההקלדה שהופיעו בספר - אמנם לא לעתים קרובות, אך שבע פעמים בערך לא תיסלחנה בקלות מבחינתי - והציקו מאד משום שלא משנה וגם לא חשובה רמתו או חינו של הספר - הוא בד"כ מוקלד טוב (רווחים נאותים בין מילה למילה, פונט קריא במידה ואיות נכון) - וכאן הופיעו שגיאות, דילוגים ואיות בלתי-תקין שצרם מאד מאד על הנייר, שהודפס בצורה סיטונאית. "אם" במקום "עם", "הוא אוסיף" במקום "הוא יוסיף"...
על פי רוב, סיפורי הישרדות והצלחה "כנגד כל הסיכויים" - במיוחד אלה של מהגרות מאפריקה - הם פופולריים, ואמורים לעורר אהדה והזדהות עמוקה עם המחברת, אך לא כך קרה. אין כאן הרבה רגעים בלתי-נשכחים, אם בכלל, ובסוף כל שדובר עליו על מנת לוודא שבקורא התשוש מצליח לסיים את הספר, הוא עבודתה ההומניטרית, או ליתר דיוק - עבודתה על הנייר ורגשותיה האנושיים והאישיים - שמסייעים לה ב"פעילות" (שלצערי אינני בטוחה עד כמה מהותית ותורמת הינה) נגד מילת נשים. הו, אם כבר נגענו בנקודה זו חשוב לי רק להסביר שמילה היא דבר מזעזע, טראומה קשה - אני משוכנעת שעל כך בקרבנו אין עוררין. עם זאת, לעתים תגובות אלה בלתי נמנעות רק משום שאיננו מכירים את תרבותן.
זה לא סיפור מעורר במיוחד: לואריס פשוט היה מזל, היא לא רקמה לה איזושהי תכנית פעולה מהממת שתוביל אותה ל"פסגת עולם הדוגמנות", ובספר היא מתגלה כאדם שטחי.

הסיפור באופן כללי לא כזה "מטלטל ומעצים" - אלא להיפך, הוא איננו מרטיט הרבה מיתרים בלב, הוא לא אפף אותי בתחושת אהדה והזדהות עם האישה הזו, למרות כבודי אליה, כבוד שאני משתדלת לרכוש לכל אדם.
אבזה את הספר אם אומר רק דברים רעים ולכן אוסיף שבזכות היותו קצר-יחסית, מודפס בכתב גדול-יחסית הוא נקרא בשטף ומהיר מאד, ותהליך הקריאה בהחלט מספק שעות נחמדות של סיפור מעניין החושף את התסכול ולחילופין את ההעזה שאדם יכול לגלות בעת משבר.

» ביקורות נוספות של נערה עם קעקוע דרקון
» ביקורות נוספות על פרח המדבר - סיפור אמיתי