ספר טוב
הביקורת נכתבה ביום רביעי, 19 בספטמבר, 2012
ע"י פחד
ע"י פחד
כל כך הרבה טענו שהם לא אהבו את הספרהשלישי, ואני אישית מסכימה איתם.
קטניס מאבדת את דעתה, ושאר האנשים בספר מתים או משתגעים.
הסוף כבר לא סוף. ראה שהסופרת היתה בלחץ וסיימה הכל בשני עמודים. גם עניין האהבה של קטניס לא טוייח טוב, והעזיבה של גייל היתה צפויה.
הספר עצמו מרוח, ונראה כאילו מישהו מטושטש חושים כתב לעצמו יומן משוגע. ברור שדרך הכתיבה המענייננת הזאת של מישהו לא שפוי מרוב כאב שמדבר היא דרך מענייננת, אבל די... כמה אפשר?! הכ מרוח ומשעמם, והקטע היחיד שבאמת היה טוב מאוד - המוות של פרים. בכיתי כאילו אין מחר...
אוי, אוי, אוי - מה פה קורה פה?
הספר הראשון - מדבהים, עוצר נשימה, כל דקה היא אקשן ומתחיה סופית.
הספר השני - העניינים מסתבכים. נסיון נוסף של המחברת לחזור על משחקי הרעב. ברור שהיא הצליחה פחות, אבל לא נורא. גם יפה, גם מותח, הרגשות מתערבלות באוויר וכו'.
הספר השלישי - היי, למה לא נהפוך את כולם למשוגעים ולא נשאיר אף אחד שפוי?
זה לא שאני אומרת, הסופרת הצליחה להעביר במדויק מה הם הרגשות במלחמה, הפחד התמידי, הלחץ, בעיקר הדעת שבורחת ממך... אבל כאילו... די, מוגזם כבר. אולי היא הצליחה להעביר יפה את המסר של:''ווהו, אנחנהו מתים פה, הכל אפל ומפחיד ועתידה של קטניס נופל", אבל כמה, כמה אפשר?
כלומר, בשלב כלשהו כבר לא יודעים אם הכל הזיה או לא ותראו, בספרות צריך גם לא להגזים.
ואחרי כל הביקורת - אני חייבת להודות שהספר סחף אותי, אולי ביחס לאחרים הוא ארבע כוכביות (הציון שנתתי לו) אבל בכללי הוא ספר מעולה, קשה, אפל, בעל כתיבה מרתקת ויכולת די מלחיצה לגרום לך לבכות - 0למשלך מתי שאחותה הקטנה של קטניס מתה).
4 קוראים אהבו את הביקורת
4 הקוראים שאהבו את הביקורת
