החלטתי לקרוא "לך בדרכו של חתול הביצות" מסיבה קצת מוזרה. בדיוק סיימתי לקרוא ספר אחר מדהים* ורציתי משהו נוסף בסגנון הסיפורי שלו. בחרתי בספרו של <mark>דור טוקר</mark>, והופתעתי - לטובה - מהצורה היפה שבה כתב טוקר את סיפורו, ואיך הצליח לבנות סיפורים בדיוניים מתוך סיפור רחב יותר שמסתיים בצורה יסודית יותר.

נתחיל עם מה שפחות אהבתי - לא לגמרי התרשמתי מהדיאלוג. הרבה פעמים חשבתי שטוקר מכניס מילים לפיהם של דמויותיו בצו