ביקורת ספרותית על אישה בברלין - רשימות יומן מ-20 באפריל עד 22 ביוני 1945 - תעודה # מאת אלמונית
ספר טוב דירוג של ארבעה כוכבים
הביקורת נכתבה ביום רביעי, 22 באוגוסט, 2012
ע"י יונתן


בספר "אישה בברלין" מכונסות רשימותיה של תושבת ברלין בחודשים אפריל-יוני 1945, התקופה בה הושלם כיבוש העיר וחוסלו שרידיו האחרונים של המשטר הנאצי באירופה. בשבועות הללו ניהלה ה"אלמונית" (שהסכימה לפרסם את התיעוד זמן מה לאחר תום המלחמה אך סירבה לחשוף את שמה) יומן בו תיארה בפרוטרוט את פעולות הנקם שבמהלכן נאנסו נשים רבות ע"י חיילים סובייטים ששהו בגרמניה ואת מאבק ההישרדות הפיזי והנפשי שלה ושל מכריה.


היומן שכתבה האלמונית חושף פרק בהיסטוריה שחלק מאיתנו מעדיפים (מסיבות ברורות) להדחיק ולהתעלם ממנו. בשנים האחרונות מתרבים הקולות המדגישים את העוול שנגרם לגרמנים בידי בעלות הברית ומבקשים לגזור גזירה שווה בין סבלו של העם הגרמני לסבל שגרמו הנאצים ליהודים ולעמים אחרים. כמובן שספר כמו "אישה בברלין" עלול לשרת את האג'נדה שלהם.


למרות הרתיעה המובנת, מומלץ לקרוא את הספר, ולו רק כדי להבין את נקודת המבט של האזרח הגרמני ה"ממוצע", זה שלא גויס ל Waffen SS , אך שיתף פעולה - גם אם באופן פסיבי - עם שלטון שהיה אחראי להשמדה שיטתית של מיליוני בני אדם במחנות המוות.




ציון לשבח לטלי קונס שתירגמה מגרמנית ולאילנה המרמן שהוסיפה אחרית דבר מחכימה ומאלפת.
















4 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת




טוקבקים
+ הוסף תגובה
yaelhar (לפני 13 שנים)
לדעתי אדם הוא אדם, לא משנה לאיזה עם הוא משתייך. ואני חושבת שחלק מבני עמם היו קורבנות הנאצים כמו עמים אחרים ויהודים. ולגבי שיתוף פעולה פאסיבי - רק מיעוט ראוי להערצה מוכן להסתכן ולפעול נגד מוסדות השלטון רבות הכוח. מה שאני לא דורשת מעצמי איני יכולה לדרוש מאחרים.
יונתן (לפני 13 שנים)
תיעוד סבלם של הגרמנים אמנם קיים ייתכן שלא הבהרתי זאת היטב בביקורת, אך תיעוד הסבל הגרמני אינו הסיבה בגללה חשוב דווקא לנו, כישראלים בני הדור השני והשלישי, לקרוא את הספר. אני בוודאי לא הייתי מבזבז את זמני על מנשר תעמולתי המשמש בידיהם של מכחישי שואה ואנשי אקדמיה המבקשים לשכתב את ההיסטוריה ולמרק את מצפונה של האומה הגרמנית. כפי שמציינת אילנה המרמן באחרית הדבר המצוינת שלה (ואני חותם על כל מילה): "התעודה הזאת היא אפוא תעודה של גרמנייה מן השורה, שעמדה ועומדת במקום שבו עמדו רוב הגרמנים. יתר על כן, במקום שרוב בני האדם עומדים בו בזמנים רעים מן הבחינה האנושית והפוליטית, היינו - מן הצד. אנשים אלה - לא רשעים גמורים ולא צדיקים גמורים כי אם בעיקר סתגלנים וקונפורמיסטים - הם החומר שחברת ההמונים המודרנית, הדמוקרטית לכאורה, עשויה ממנו. בלעדיהם, בלעדי ההליכה שלהם בתלם, לא היו המלחמות והכיבושים והדיכוי יכולים להתקיים בה פרקי זמן ארוכים כל כך"...
שין שין (לפני 13 שנים)
בהחלט ניתן לצפות לסימפתיה והבנה למצבם של הגרנים והגרמניות הרגילים ולסיבלם אך לא מאיתנו, קרובי הקורבנות.



4 הקוראים שאהבו את הביקורת




©2006-2023 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ