ביקורת ספרותית על אף אחד לא אמר שום דבר מאת ריימונד קארבר
ספר טוב

---

קובץ זה מציג לקורא מבחר מסיפוריו המוקדמים של ריימונד קארבר בתרגומו (המעולה, כרגיל) של משה רון. העובדה שרוברט אלטמן השתמש בחמישה מהסיפורים כבסיס לסרטו "תמונות קצרות" אינה מפתיעה כלל. קארבר כותב בשפה "קולנועית" רזה ותמציתית, ממעט בתיאורי סביבה ונוף (פרט למקרים בודדים) ואינו מרבה לעסוק בניתוח פסיכולוגי מדוקדק של הדמויות ובניסיון להבין את מניעיהן הנסתרים. העלילה נפרשת בפני הקורא באמצעות שורה של דיאלוגים המנוסחים בלשון יומיומית, לעתים בוטה, דרכם אנו מתוודעים לנפשות הפועלות ונחשפים לדילמות המעסיקות אותן.

הדמויות המאכלסות את סיפוריו של קארבר מנהלות אורח חיים שגרתי למדי. נישואין, שניים-שלושה ילדים, עבודה, בית בפרברים. אך מתחת לחזות השלווה אורבים עצב עמוק, חרדה קיומית ותחושת ריקנות. כאשר מתרחש אירוע יוצא דופן (פיטורים ממקום העבודה, ריב קשה עם בן הזוג, בגידה וכו'), הרגשות, התסכולים והכעסים המודחקים צפים לפתע על פני השטח ומאיימים למוטט את היציבות השברירית.

קארבר מקפיד שלא לקחת על עצמו את תפקיד המחנך/מטיף. הוא אינו מנסה לקדם סדר יום פוליטי, חברתי או אחר. סיפוריו הקצרים הם בבחינת "מעט המחזיק את המרובה". הכתיבה חפה ממניירות ונטולת התחכמויות מיותרות ודווקא בשל כך מצליחה לגעת ולרגש. מומלץ בחום.

» ביקורות נוספות של יונתן
» ביקורות נוספות על אף אחד לא אמר שום דבר