בהתחלה, קשה להאמין באותנטיות של הספר: הכתיבה המדויקת והספרותית מתאימה יותר לסופרת מאשר לעובדת הוצאה לאור אשר כותבת קטעי יומן עם נפילתה של ברלין בסוף מלחמת העולם השנייה.
האלמונית מתארת בסיפורים קטנים את החיים במקלט תחת איום פצצות הסובייטים, את פלישת החיילים לבתים לחיים של תושבי הבניין בה היא גרה ואת התמודדות החברה הגרמנית עם הפסד מלחמתי נוסף והסתגלות לחיים כעם ללא מדינה.
הספר לא קל, ומכיל תיאורים רבים של הזוועות העוברים על האזרחים הנמצאים בקו הקדמי במלחמה, אבל בדומה לספרו של דלטון טרמבו "ג'וני שב משדה הקרב" ניתן להתרשם מיכולת האדם להסתגל למצבים בלתי אפשריים והנכונות לעשות הכל על מנת לחיות.








