ב"לבד ביער" בראה פרנץ' את הבלש רוב ראיין וציוותה אליו את הבלשית קאסי מדוקס. ב"דומות", ראיין פרש ופרנץ' הזיזה את קאסי אל קדמת הבמה והיא פתרה את התעלומה בעזרת פטרונה, הבלש פראנק מאקי, המשרת במחלק הסמויים. ב"בית מספר 16", מאקי הוא הגיבור ויש לו מפגשים קצרים וטעונים עם הבלש סקורצ'ר קנדי, שהופך לגיבור הראשי ב"חוץ רפאים". חלופת תפקידים זו והשימוש בגיבורי משנה כגיבורים ראשיים בהטיית זרקור אמינה, היא אחד המאפיינים החשובים בטוויית הסיפורים של פרנץ'. שיטה זו מקנה אמינות לדמויות, נופחת בהם חיים, מקנה להם נפח היסטורי ורבדים פסיכולוגיים.
פרנק מאקי גדל במשפחה חמה, אך מתעללת פיזית ורגשית, אוהבת וחונקת, קולנית ונטולת פרטיות. המשפחה הייתה נתונה למצבי הצבירה של האב: יבש ויציב, או ספוג באלכוהול, עובד בעמל כפיים מזדמן וזמני או שפוך במיטתו המצחינה והכרתו מעורפלת. עולמו של מאקי היה חלל רועש של צעקות וקללות, חיבה סלקטיבית, מחסור תמידי ורצון לגונן: איש על אחיו, אם על ילדיה, הילדים על אביהם ועל אמם וכולם ביחד על שמה הטוב של המשפחה, מטרה בלתי אפשרית בשכונה קהילתית, שבה כולם ידעו הכל.
פרנק מאקי הוא בלש ביחידה הסמוייה, בן למשפחה קתולית, מסורתית, ממעמד הפועלים, שנישא לעורכת דין ממעמד גבוה משלו. השאיפה להתנתק מעברו מולידה נישואים אוהבים, אך בעייתיים והזוג מתגרש. לפרנק אין כמעט חיי משפחה זולת בתו, שנמצאת אצלו בסופי שבוע על פי הסכם משמורת, אך לעיתים קרובות עבודתו המשטרתית קוראת לו לדגל על חשבון הזמן המועט שבו הוא מבלה עם בתו. מכל המשפחה הוא שומר על קשר דליל ודק רק עם אחותו הקטנה, מסיבות שיתגלו במהלך קריאת הספר.
כשהיה בן תשע עשרה, תכנן לברוח לאנגליה עם אהובתו רוזי. הוא חיכה בנקודת המפגש, אך היא לא הגיעה. אירוע מכונן זה אחראי לבחירות של חייו, אלא שעשרים ושתיים שנה אחר כך, אחותו הקטנה, שכבר איננה קטנה, מתקשרת כדי להודיע לו כי מזוודתה של רוזי, על חפציה המעופשים ומתפוררים, התגלתה קבורה בבית נטוש בשכונת ילדותם. מאקי נשאב אל החקירה ובתוך כך יתמודד עם עברו ועם עברה של משפחתו.
טאנה פרנץ' היא סופרת חברתית, לא פוליטית. ולמרות שאירלנד מעוררת בנו אסוציאציה מיידית של בעייה פוליטית-דתית סבוכה, ספריה אינם נוגעים בה, אולי מפני שהם מתרחשים בדבלין ופרבריה. פרנץ' מחוייבת לבעיות חברתיות, לא כמגוייסת שכותבת פמפלט, אלא כסופרת דקת אבחנה, מעורבת ורגישה. לספריה יש ערך מוסף וניתן להגדירם רומנים שציר העלילה שלהם הוא סיפור בלשי.
התלבטתי בין ארבעה לחמישה כוכבים. על הכתיבה המצוינת, הדמויות, האווירה האותנטית וכל השאר, חמישה כוכבים.
אז על מה הורדתי כוכב אחד? בעצמי לא יודעת.
לצערי, גיליתי פרט שגוי אחד בסיפור הבלשי, ואני מרשה לעצמי לציין אותו. כי אלה שלא קראו, לא יבינו אותו ממילא. כשפרנק מתעמת עם הרוצח, הוא שואל אותו: למה השארת את העמוד הראשון של המכתב במקום ההוא? עובדה שאיננה נכונה, כמובן. חזרתי לקרוא שלוש פעמים את הקטע שבו מתגלה המכתב על תוכנו ואת העימות בין פרנק והרוצח ויש פה טעות חמורה. הרוצח השאיר במקום את העמוד השני של המכתב ולא את הראשון. יכול להיות שהטעות נפלה בתרגום, מפני שפרנץ', ברשימת התודות נותנת קרדיט לאנשים רבים, ואין סיכוי רב שאיש מהם לא הבחין בשגיאה.
ואתם, רויטל, פפריקה ואלון? אה?...
