ביקורת ספרותית על בתוככי הרייך השלישי - זכרונות מאת אלברט שפאר מאת אלברט שפאר (שְׁפֵּר)
ספר טוב

---

אל הקורא –
הביקורת להלן עשויה להכיל קטעי קריאה קשים ולעיתים שנויים במחלוקת. אין מה לעשות. ככה זה.

הביקורת הרשמית –
ספר חשוב. לא רק בגלל שהוא מציג תמונה מפורטת, בלתי אמצעית, של המציאות היומיומית של המשטר הנאצי, על שלל תככיה, בכיריה, שאיפותיה, תוכניותיה, מחדליה וכשלונותיה, אלא גם (ובעיקר) בגלל שלראשונה נוצר הרושם כי המרחק בין הנאצים – אותם יצורים אפלים סמי-מיתיים – לבין שאר הפוליטיקאים הקטנוניים והמושחתים ברחבי העולם אינו גדול כפי שחשבנו. ולכל המתרעמים – קחו בחשבון שהמציאות הייתה שונה, ואם הסופר עצמו לא מתייחס לנושא היהודים – גם אני לא אתייחס.
אגב, אם מישהו ממש מעוניין לקרוא קצת על האיש באופן יותר אובייקטיבי מוזמן לקרוא את הביוגרפיה שלו מאת יואכים פסט (אם כי האובייקטיביות מוטלת בספק היות שפסט עצמו היה גם בין העורכים של הספר הנוכחי).
אחרי שסיימתי את הספר (למען האמת, תוך כדי הקריאה) פתחתי ויקיפדיה וקראתי קצת על שפאר. אחר כך פתחתי יוטיוב וצפיתי בכמה סרטונים על האיש. אחר כך חיפשתי אותו בפייסבוק (כן, קצת פרוורטי, אני יודע) ולהפתעתי הרבה מצאתי גם אותו וגם את בנו. מעניין. מומלץ לכולם כבילוי לשעת צהריים מפוהקת...

הביקורת הלא-רשמית –
אני אישית מחבב את אלברט. בנאדם משכיל, מטופח, בעל חוש הומור ונטייה קלה להערצה-נטולת-כל-חוש-ביקורת-עצמית (אבל ביננו, מי לא?). אני מכיר כבר את הטיעונים – הוא רק רצה להציל את עצמו, הוא ידע ולא עשה כלום, הוא האריך את המלחמה בחודשים ארוכים ועוד ועוד... – ועדיין, צריך הרבה אומץ כדי לשבת בבית המשפט בנירנברג ולקחת אחריות (גם אם לא להכיר באשמה). זה נאצי שהייתי יושב איתו על כוס קפה (טוב, יכול להיות שהייתי מרעיל את הכוס שלו, אבל עדיין). אגב הנאצי השני שהייתי יושב איתו הוא קולונל האנס לנדה ("ממזרים חסרי כבוד"). מעניין יהיה לעשות סקר: "עם איזה נאצי (אמיתי או פקטיבי) הייתם יושבים לכוס קפה?" (אני לוקח גם את מקס אואה – מ"נוטות החסד")

הביקורת העוד פחות רשמית –
כשתפרוץ המהפכה, ראשון לעמוד לפני כיתת היורים שלי יהיה מי שאישר את ההגהה של הספר הזה. אלברט שפאר היה מתהפך בכלאו (נכון למועד הוצאת המהדורה העברית). וכפראפראזה לפיוט "דיינו":

אילו הדפס של ספר לא היה משתמש בפונט מתוך שאריות אוסף הפונטים של יוהאן גוטנברג (גרמניה, 1483) – דיינו

אילו מפעיל מכונת הדפוס לא היה נרדם בשמירה ושם לב לכמויות הדיו שנשפכות בכל עמוד – דיינו

אילו המגיה של הספר לא היה בשירותים בדיוק בשיעור שלמדו על סימני פיסוק – דיינו

אילו המתרגם היה מדפדף אחורה מדי פעם כדי לוודא שאין אישיות בשם "רייכסמארשל הרמן גרינץ" – דיינו

אילו היועץ המדעי (אם היה כזה) היה טורח ממש להוסיף הערת שוליים במקום רק כוכביות – דיינו

אילו אותו יועץ מדעי היה טורח להשתמש באותה טרמינולוגיה לאורך כל הספר במקום להמציא מונחים כל עמוד זוגי - דיינו

אילו הדפס (כן, אני יודע, פעם שנייה) היה שותה עוד כוס קפה במקום להדפיס פסקאות שלמות פעמיים – דיינו

אילו העורך של הספר היה טורח לצרף את המלל הרלוונטי לתמונות (הרבות – יש לתת את הקרדיט) במקום להעתיק את המשפט בעמוד הכי קרוב – דיינו

ויש עוד כל כך הרבה...

נראה לי שאלברט שפאר עצמו היה עושה עבודה טובה יותר עם מכונת צילום ושדכן ב"מפעיל" (הסטודנטים שבינכם מבינים אותי).

מחכה כבר לקרוא את הספר הבא שלו...

» ביקורות נוספות של nitsando
» ביקורות נוספות על בתוככי הרייך השלישי - זכרונות מאת אלברט שפאר