“ספר חזק,מעניין וכתוב ברור ויפה. נכתבו הרבה ביקורות על ספר זה ואין לי עניין לחזור על הדברים. יש לי שתי דרכים לקרוא ספרי היסטוריה האחת ברפרוף ומהר והשניה קריאה אטית ועמוקה. דרך הרפרוף המהיר מתרחשת כשהטקסט חוזר על עצמו או מתארך שלא לצורך או משעמם, כך אפשר לחלוף במהירות יחסית על קטעים פחות מעניינים ולקצר את זמן השעמום. הדרך השניה של קריאה אטית ועמוקה באה לידי ביטוי כשהטכסט מרתק, קשה אבל מעניין וכשיש”

“אל הקורא – הביקורת להלן עשויה להכיל קטעי קריאה קשים ולעיתים שנויים במחלוקת. אין מה לעשות. ככה זה. הביקורת הרשמית – ספר חשוב. לא רק בגלל שהוא מציג תמונה מפורטת, בלתי אמצעית, של המציאות היומיומית של המשטר הנאצי, על שלל תככיה, בכיריה, שאיפותיה, תוכניותיה, מחדליה וכשלונותיה, אלא גם (ובעיקר) בגלל שלראשונה נוצר הרושם כי המרחק בין הנאצים – אותם יצורים אפלים סמי-מיתיים – לבין שאר הפוליטיקאים הקטנונ”

“הם היו אנשים קטנים ! הם היו אנשים קטנים! הם היו אנשים קטנים! זו ההכרה שמכה בך, לאורך כל הספר המצמית הזה. וכוחו האדיר הוא בשפתו היבשה, בצלמו של דו"ח החף כמעט מכל מגע אישי. והתיאור הזה מספר את הכל, ובעיקר את התובנה המדהימה, מצמררת וכל כך חותרת תחת הדימויים, האשליות והאגדות: הם היו אנשים קטנים. אינטלקט נמוך. קרתנות. בוז לכל מחשבה יוצאת דופן. מצח נמוך. סגירות מחשבתית. הם היו אנשים קטנים וב”

“Erinnerungen מאת Albert Speer לקח לי די הרבה זמן לקרוא את הספר עב הכרס הזה (600 עמודים) בגלל כל מיני סיבות גם כי קראתי אותו בגרמנית (שאיננה בדיוק שפת האם שלי...) וגם כי בו זמנית קראתי ספרים נוספים (תופעה שכל "תולעת ספרים" מכיר היטב...) אלברט שפאר היה אדריכל גרמני צעיר ומובטל כששמע את היטלר נואם הושפע ממנו עמוקות תוך זמן קצר הוא הצטרף למפלגה הנאצית. חיש מהר הפך להיות חביבו של היטלר שהיה בעל יומרו”