"מר אלפרט? מדבר עורך דינו של דן בראון..."
כך כנראה יתחיל הספר הבא של <mark>מארק אלפרט</mark>.
מסתבר שלהיות סופר מתח זה לא קשה כמו שזה נשמע (או נקרא). להלן המרכיבים -
קח ספר של דן בראון (שאגב, מיצא את עצמו למוות אחרי "מלאכים ושדים", אבל ניחא), תלוש את הכריכה, הדבק תמונה המשדרת מסר טכנולוגי/עתידני/מדעי כלשהו - וכעת לחלק המסובך (שוב, תלוי למי)
שנה את המרכיבים הבאים -
הדמות הראשית (פרופסור/דוקטור/מתמחה/בוגר

מותחן מוצלח מאוד מהדף הראשון עד הדף האחרון.
בכל דף ודף מתגלת תגלית חדשה ומותחת מקודמתה.
התיאוריה האחרונה שאותה מחפש ונרדף דוויד סויפט נמצאת במקום בלתי צפוי,ועל זה נאמר:"איך לא חשבנו על זה קודם".
קריאה מהנה.
מותחן שלא מאכזב.