ביקורת ספרותית על ארטמיס פאול - התקרית בקוטב הצפוני - ארטמיס פאול #2 מאת אואן קולפר
ספר טוב

---

~יכולים להיות ספויילרים~

עוד לפני שקנו לי את הספר חיפשתי באינטרנט את הפרק הראשון. לצערי הרב, מצאתי רק באנגלית.
למזלי הטוב, הצלחתי לתרגם את כל מה שהיה כתוב שם, חוץ משתי שורות מבלבלות במיוחד.
בהתחלה הרגשתי שזאת הייתה טעות לקרוא את התרגום, כי אחרי זה הייתי חייבת לגלות את ההמשך.
החלטתי שאני פשוט חייבת לקרוא את הספר, אז הלכנו לסטימצקי וקנינו אותו.
מייד כשחזרנו הביתה, התחלתי לריב עם אחותי מי תקרא אותו קודם.
לא היה אכפת לי, ופשוט לקחתי אותו והתחלתי לקרוא כשהיא מסתובבת עם פרצוף זועף וקוראת את הספר האחר שקנינו.
***

נעבור לספר עצמו:
השינוי שחל בארטמיס היה די גדול.
מפושע הוא הפך לנער בן 13, שמתגעגע לאבא שלו ויעשה הכל כדי להחזיר אותו.
למרות שכל זה מרגש ועצוב, אני בטוחה שכמה העדיפו את ארטמיס האכזרי יותר. זה שחוטף פיות ומבקש כופר.
בהתחלה גם אני חשבתי ככה, אבל העובדה שהוא עדיין היה גאון ואהב לשחק "במשחקים הקטנים שלו" די עזרה לי להתגבר על השינוי הגדול.

אני אוהבת לתת צבעים לספרים שאני קוראת. הספר הראשון היה אדום והספר השני היה תכלת בהיר.
אדום, בשביל ביתיות. הרי ארטמיס באותו מקום כמעט לאורך כל הספר, ודי אהבתי את המקום הזה.
הספר השני, תכלת- ההפך מאדום. תבינו לבד את המסקנות.
לכל ספר היו חסרונות, אבל חסרונות שונים וזה מה שגרם לי להתלבט.
ההתלבטות הסתיימה בגלל קטע תמים אחד, ובו מאלץ' הופיע. עם כל כישרון הכתיבה שיש לסופר, הוא היה חייב להרוס את הכל עם מה שאני לא אפרט עליו כדי לא לתת ספויילרים.
***

יש כמה דברים שהיו האהובים עליי בספר-
1. רגעי המתח בהם אחת הדמויות (על מי אני עובדת? אני מתכוונת לארטמיס) היו בסכנת מוות.
2. ההתחלה. בהתחלה ראו בבירור את ה"ארטמיס הישן" שאהב להתחכם והיה לו מוח גאוני שאין לערער עליו.
3. הסוף- ארטמיס סוף סוף משתנה, ומוצא נקודה קטנה של טוב בתוכו.
4. המילה "ד'ארויט".

לסופר יש על מה להתגאות כאן.
אני רק מקווה שעד הספר הבא אני לא אשתגע יותר מדי.
יש לי הרגשה שאת הספר הבא אני הולכת לחבב, אולי אפילו לאהוב.
וכאן, למרבה הצער\שמחה,
נגמרת הביקורת.
מייטי♥

» ביקורות נוספות של מגדת העתידות
» ביקורות נוספות על ארטמיס פאול - התקרית בקוטב הצפוני - ארטמיס פאול #2