הביקורת נכתבה ביום שבת, 30 באוגוסט, 2014
ע"י הני דיסקין
ע"י הני דיסקין
ארטמיס חוזר אלינו בהרפתקאה נוספת עם בני הפיות. הפעם אבא שלו נכנס לתמונה, כן אותו אבא שנעלם ואשר, ארטמיס נחוש להחזירו הביתה בכל מחיר שידרש.
אני חייבת להודות, זה פשוט תענוג לקרוא את ארטמיס פאול. לאדם מבחוץ, הסדרה הזאת יכולה להראות ילדותית למדי. פיות? ילד בן 12 גאון? תחבולות...?
זה לא נשמע מיוחד במינו, לא קטניס ופיטה במחוז 12 ההרוס, לא הארי פוטר הנלחם נגד אתם-יודעים-מי... פשוט ילד גאון ועשיר ופיה בשם הולי. לא ממש ביג דיל.
אבל ברגע שמתחילים לקרוא, מבינים כמה אואן קולפר יודע לכתוב. הוא כותב בכישרון כזה, שהעולם שהוא בונה אמיתי כל כך! זה מתחיל בשפת דיבור וביטויים של בני הפיות ועד לאמונות רווחות ואגדתיות מסוימת, המשלבת בסיפור פן אגדתי, מיסטי.
אני מאוהבת בסדרה הזאת, זה נכון. בייחוד בארטמיס. הוא קר וחד מחשבה, אבל לפעמים הוא צריך את ההורים שלו לצידו שינהלו לו את החיים. לפעמים הוא צריך להיות אנושי יותר.
במהלך הרפתקאותיו הוא נהיה כזה, בזכות חברותו ההולכת ונקשרת עם סרן הולי שורט - זאת שחטף אותה בספר הקודם בשביל כופר זהב פיות.
בספר הזה הם מתיידדים יותר וכל אחד עוזר לשני. הפיות עוזרים לו למצוא את אביו ולשחררו מהמאפיה הרוסית והוא עוזר להם לסכל מזימת השתלטות של הקצין המודח קאדג'ן וחברתו הפיקסית, אופאל קובוי.
ממליצה מאוד ובמיוחד.
שרה :)
2 קוראים אהבו את הביקורת
» ביקורות נוספות של הני דיסקין
» ביקורות נוספות על ארטמיס פאול - התקרית בקוטב הצפוני - ארטמיס פאול #2
» ביקורות נוספות על ארטמיס פאול - התקרית בקוטב הצפוני - ארטמיס פאול #2
2 הקוראים שאהבו את הביקורת
