תודה טוביה! רשמתי. אגב, השם זה האק (האקלברי פין) ולא הוק. לילה טוב

הוק, תרשה לי להמליץ לך על ספר נהדר, שיצא השנה בשם: גבורה והדרה מאת עמיר גולדשטיין.
בספר הזה מובאת גישת זאב זבוטינסקי מול גישת ה׳קנאים׳ שניקראו
ברית הביריונים. הספר עוסק בגישת התנועות הציוניות , שמאל וימין לאנשי המחתרות שניתלו ע״י הבריטים . מה שיוצא מן הכלל, שזבוטינסקי היה ג׳נטלמן, בעל דעות ליברליות ודמוקרטיות, בניגוד לחלק
מתנועת בית״ר שהיו ממש ימניים קיצוניים שביקשו להגיע לעימות חזיתי עם הבריטים, והיתה להם משאלת מוות, למות ולכבוש את ההר!
ממליץ מאוד לקרוא את הספר. זבוטינסקי היה באמת אדם נעים ורגיש והיום הרבה אנשים מהשמאל היו יכולים בקלות להזדהות איתו.
ביקורת טובה הוק, תודה.
טוביה.

לפעמים מלים מעטות אומרות הרבה וחוץ מזה, המלצתי על ביקורת מפורטת על הספר, שלדעתי אומרת את מה שאני הייתי רוצה לאמר ברמת התוכן, ונותר לי רק לציין את החוויה הסובייקטיבית שלי. לאחר שקראתי את הספר, גברה בי הסקרנות לקרוא יותר על ז'בוטינסקי ועוד מכתביו (קראתי קצת מתרגומיו לאדגר אלן פו). אני חושב שהוא אחד מאנשי הרוח הבולטים של תקופתנו, שמאד הוצנע, מן הסתם בל עמדותיו הפוליטיות, וחבל. הרושם שלי הוא שהיום הרבה מאלו שממקמים עצמם במה שנקרא מחנה "השמאל" היו מזדהים עם חלק מדעותיו יותר מרבים מהמחנה המכונה "ימין". בספר ניתן להבחין מצד אחד בעמדותיו הלאומיות מאד, המאמינות בהסתמכות בלעדית על עצמתנו כעם, ובנוסף יש שם ביקורת רבה על הממסד הדתי וגם רצון לראות עם משוחרר יותר, ובריא יותר בחייו, חיים של בשר ולא רק רוח (כמו שמשון). כפי שאמר בצוואתו בסוף, אחרי "איגרו ברזל והמליכו מלך" - "לימדו לצחוק".

חבל שלא הוספת קצת יותר פרטים בנוגע לספר, בהשוואה לסיפור התנ״כי,
מה הן התובנות של הסופר? וכו׳
ביקורת עם פוטנציאל למשהו יוצא מן הרגיל
שקשורה גם לאישיותו של הסופר.