ביקורת ספרותית על עם בוא הזיכרון... מאת שאול פרידלנדר
ספר טוב דירוג של ארבעה כוכבים
הביקורת נכתבה ביום חמישי, 7 בפברואר, 2019
ע"י Huck


קיבלתי את הספר הזה עם המלצה חמה מדודתי מצד אמי. תוך כדי הקריאה בו, אליה נשאבתי בקלות, חשבתי כל הזמן על המשותף לרבים מהדור הזה, של אמי, דודתי ושל המחבר, למרות המרחק הגיאוגרפי. אמי ומשפחתה עלו לארץ מעיראק בשנות ה-40 וה-50 וחוו ניתוק מההורים למשך כמה שנים, נתק שהיה קריטי לכמה מהם (כמו לאמי, שעלתה בגיל 7). המחבר היה ילד באירופה בעת פרוץ מלחמת העולם השניה, והוחבא במנזר למשך המלחמה, במהלכה מתו הוריו בנסיבות לא ידועות (מן הסתם נרצחו). הוא גדל כילד נוצרי לכל דבר, עד שחזר לזהותו היהודית.
חשבתי על הדור הזה, שרבים ממנו חוו ניתוק קשה כל כך ממשפחתם, בנסיבות יותר או פחות קשות, בעטיים של השינויים הפוליטיים הדרמטיים ברחבי העולם בשנות ה-40 וה-50. ילדים שגדלו חלק ניכר משנות ילדותם הקריטיות ביותר להתפתחות ללא משפחה חמה. כהיסטוריון, פרידלנדר מייחס חשיבות רבה לתהליך בניית הזיכרונות שלנו, לאופן עיצובם. הוא מנסה לשחזר את ילדותו וקורותיו לפני ואחרי המלחמה, ומתעכב על המרכיבים השונים הבונים את הזכרונות שאדם בוחר, במודע או לא, לזכור. הזכרונות המעצבים את ידיעתו את עצמו ואת העולם.
הספר כתוב בצורה מרתקת, תוך התייחסות לנקודות זמן בהווה במדינת ישראל, הדרמטי לא פחות (העשור שבין 67' ל-79').
19 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת




טוקבקים
+ הוסף תגובה
חני (לפני שבוע וחצי)
יופי של סקירה עצוב אך זה אפיין את התקופה.
בעיקר הרבה הורים שהקריבו למען הילדים
ושלחו אותם רחוק כדי להציל אותם.

Huck (לפני שבוע וחצי)
מחשבות, יעל - תודה רבה.
סנטו - סגנון הכתיבה של פרידלנדר בהחלט עורר בי את הסקרנות לקרוא גם את ספריו ההיסטוריים.
yaelhar (לפני שבוע וחצי)
לפעמים נראה שאנשים שונים, מסיבות שונות, פועלים באופן דומה. ביקורת מעוררת מחשבה.
סנטו (לפני שבוע וחצי)
שני הספרים שכתב על השואה שנות הרדיפה ושנות ההשמדה הם מהמעולים והמקיפים בנושא השואה.
מחשבות (לפני שבוע וחצי)
גם הסקירה שלך מרתקת.





©2006-2019 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ