ספר טוב
הביקורת נכתבה ביום שני, 13 באפריל, 2020
ע"י Huck
ע"י Huck
גם אני עשיתי טיול ארוך אחרי צבא, לדרום אמריקה. האזור היפה ביותר בו ביקרתי, הבלתי-נשכח מכולם, היה פטאגוניה: קרחונים, פיורדים, יערות ומישורי עשב אין-סופיים. אבל למען האמת, טיולי התרמילאים שנעשים היום, וגם זה שאני עשיתי, כבר אינם כל כך הרפתקניים כפי שהיו בעידן שקדם להמצאת האינטרנט. הספר "בפטאגוניה" נכתב על מסע שנערך בחבל ארץ זה בשנות ה-70 - עידן ועידנים לפני זמננו. אולי התקופה האחרונה שעוד ניתן היה לערוך מסעות אמתיים ולא צפויים בעולם, כאשר העולם עוד היה מחולק לגושים, הרבה מהתקשורת עדיין נעשה באמצעות הדואר, וכנראה שגם מדריכי "לונלי פלאנט" (זוכרים את זה? מה שהיה לפני טריפאדוויזר?) עוד לא נכתבו.
זהו מסע שמתחיל בפיסת חיה קדמונית שהגיעה פעם בדרך לא דרך לביתו של המחבר באנגליה מאיזה דוד רחוק שהיה רב חובל. אותו רב-חובל, לאחר שספינתו נטרפה, התיישב בקצה הדרומי של היבשת. ממש סיפור שכאילו נלקח מספריו של ויליאם דפו, ז'ול וורן או ג'וזף קונראד. הוא פוגש בדרכו איים של תרבות אנגלית, וגם וולשית או סקוטית, חוות שנאבקות על קיומן, מול פגעי הטבע ומול פגעי השלטון, וגם מנסות לקיים איזה אי של שלווה, של בית, בתוך המרחבים השוממים.
זוהי פטאגוניה אחרת, לא של נופים פוטוגניים. זוהי ארץ קשוחה, ארץ ספר בכל המובנים: גם הפיסי, אבל גם התרבותי. פה ושם עוד מתגלים שרידיה האחרונים בהחלט של תרבות האינדיאנים שפעם התקיימה בה, ומאחורי פנים מחייכות ומסבירות פנים, בתוך חוות מכניסות אורחים במידה יוצאת דופן, מסתתרים לפעמים סיפורים מזעזעים של אלימות והשמדה, הג'נוסייד של האינדיאנים של פטאגוניה. נראה שלא פלא שמצאו כאן מקלט גם כמה פושעים נאציים לשעבר.
זה היה "המערב הפרוע" של דרום אמריקה, שגם הזמין אליו הרפתקנים מכל הסוגים ונמלטים מהחוק מכל הסוגים. זו היתה זירת ההתרחשות של כמה מהניסיונות המהפכניים והאנרכיסטיים ביותר שידעה יבשת דרום אמריקה. אבל כל המרכיבים הללו נבלעו בסופו של דבר לתוך המישורים האין-סופיים של הפמפס, של חוות הבקר הענקיות, המישורים שעדיין יכולים להכיל בתוכם סיפורים שהם ספק אמיתיים ספק אגדה, על יצורים מפלצתיים או פרה-היסטוריים שעוד שרדו להם פה ושם. מתוך פגישותיו עולים עשרות סיפורים שיכולים להוות בסיס מצויין לרומן של ריאליזם מאגי, מהסוג שאנו מכירים מהספרות הדרום-אמריקאית, אבל הרבה יותר ריאלי, ואולי גם הרבה יותר אפל.
נ.ב. - ספרי מסע זה ממש נפלא לתקופת סגר כזו.
16 קוראים אהבו את הביקורת
טוקבקים
+ הוסף תגובה
|
Huck
(לפני 5 שנים ו-6 חודשים)
תודה פרפר צהוב. קראתי גם את "על הגבעה השחורה", שכתוב מאד מאד יפה, אבל קשה לדבר שם ממש על עלילה, לפחות כך אני חשתי. הוא כותב בסגנון מאד ציורי וגם מאד ריאליסטי.
וכן, יש משהו במדריך טוב שהוא יותר מאוסף של המלצות מאיפה לתפוס את התמונה הכי טובה. ומפה פיסית, כזו שנותנת פרספקטיבה ואוריינטציה, היא חסרת תחליף. באופן אירוני, אני מוצא שדווקא ביחד עם מפה כזו יש אפשרות "ללכת לאיבוד" ולהגיע למקומות הכי מעניינים... |
|
|
פרפר צהוב
(לפני 5 שנים ו-6 חודשים)
תודה. נשמע מרתק. וגם הספרים האחרים שלו נראים מעניינים.
אני שייך לדור המיושן שלא מטייל בלי מדריך טיולים ומפה פיזיים. אפשר לנצל את הטכנולוגיה, אבל תמיד עדיף שיהיה גיבוי שלא תלוי בחשמל. |
|
|
Huck
(לפני 5 שנים ו-6 חודשים)
תודה בת-יה. פטאגוניה היתה, כפי שכתבתי, מעין המערב הפרוע, אזור הספר של דרום אמריקה, עוד במחצית הראשונה של המאה ה-20, בשל שילוב של ריחוק מהציויליזציה ופוטנציאל התעשרות גדול בשל השטחים הפוריים הגדולים והריקים, שמתאימים במיוחד לגידול בקר.
|
|
|
Huck
(לפני 5 שנים ו-6 חודשים)
תודה עמיחי. אם תזדמן לתל אביב, אחרי שיוסר הסגר, דבר איתי לגבי הספר.
|
|
|
בת-יה
(לפני 5 שנים ו-6 חודשים)
תודה, huck, נשמע ספר כלבבי. אנסה להשיג.
ובאשר לחממות פושעים: בכל מקום אליו אין החוק מגיע (וכשהוא כבר מגיע יש הרבה מקום להעלים אותו) מתפתחת תרבות אנרכיסטית, וככל שהמקום גדול יותר יש יותר אנרכיסטים. לפעמים כמה אנרכיסטים מתאגדים ויוצרים כנופיה, זמן מה הכנופיה מצליחה במשימותיה ונהנית מהישגים, אבל איכשהו הם בסוף תמיד יורים האחד בשני או כנופיה בכנופיה. |
|
|
עמיחי
(לפני 5 שנים ו-6 חודשים)
תודה רבה. חבל שקשה להשיג את הספר.
|
|
|
Huck
(לפני 5 שנים ו-6 חודשים)
תודה Paper jam
|
|
|
(לפני 5 שנים ו-6 חודשים)
סקירה יפה, והספר מסקרן.
מסכימה עם הנ.ב.
|
|
|
Huck
(לפני 5 שנים ו-6 חודשים)
חני, תודה.
|
|
|
Huck
(לפני 5 שנים ו-6 חודשים)
בכיף ישי.
|
|
|
ישי
(לפני 5 שנים ו-6 חודשים)
אימצתי בחום את ההמלצה שלך אודות הספר, תודה Huck
בעידן הבלוגים האינטרנטיים דומה שאבד כלח על הלונלי פלאנט ושותפיו. מטיילים ומטיילות רבים, כולל בישראל, מתפרנסים מלכתוב בלוגים על מסלולי טיול ועסוקים בלטוס לכל מיני מקומות בזיל הזול ועתה הם מובטלים ואוכלים לעצמם את הלב כשאר האנשים עובדים... |
|
|
Huck
(לפני 5 שנים ו-6 חודשים)
לא יודע. גדול עלי להסביר... (ולך תדע מה המרחק בין הדימוי למציאות).
|
|
|
מורי
(לפני 5 שנים ו-6 חודשים)
פושעים בכלל, קרטלי סמים וכאלה.
|
|
|
Huck
(לפני 5 שנים ו-6 חודשים)
מחשבות - אתה מתכוון למקלט לפושעים נאציים או פושעים בכלל?
וכן, לונלי פלאנט עוד קיים, אבל זה כבר מזמן לא התנ"ך של המטיילים. |
|
|
חני
(לפני 5 שנים ו-6 חודשים)
הלונלי פלאנט זרקו אותי לכמה חורים
באמצע הלילה שלא הייתי רוצה לחזור אליהם.
אבל בדרך כלל הם סבבה. |
|
|
חני
(לפני 5 שנים ו-6 חודשים)
פטגונייה- ארץ האש מושכת מטיילים רבים.
כיף להפליג בספר מסוג זה בימים אילו.
לא חושבת שראיתי מאז הקרחונים המתנפצים עצמה כזו בחיי. או כמו הקרטרה אוסטראל... אין כמו להפליג..טוב שהבאת. |
|
|
מורי
(לפני 5 שנים ו-6 חודשים)
יפה. למה נדמה שכל מרכז ודרום אמריקה זה מקום מקלט או חממה לפושעים? ואגב, מדריכי
הלונלי פלאנט עדיין קיימים.
|
16 הקוראים שאהבו את הביקורת
