ספר לא משהו

הביקורת נכתבה ביום רביעי, 21 בדצמבר, 2011
ע"י יוֹסֵף
ע"י יוֹסֵף
התפתיתי לקרוא את הספר שמשון כי מעניין אותי היה לראות איך ז'בוטינסקי, שאני מחזיק ממנו כאיש הגות ואינטלקטואל רציני, ניתח את הסיפור המקראי המרתק של שמשון. לצערי, ביחס לציפיות שהיו לי, התאכזבתי מאוד. הסיפור שז'בוטינסקי מתאר כמעט ולא קשור למקרא, ועורר בי אנטגוניזם לדמותו של שמשון הז'בוטינסקאי המתואר כהולל, חובב נשים ומשתאות (נזיר!!), דו-פרצופי, חסר כל קשר לדת משה וליהדות המקראית ונטול שורשים. ז'בוטינסקי מאמץ את התיאוריות המנוכרות ביותר של ביקורת המקרא בלי להניד עפעף.
בוודאי שחופש היצירה הוא כמעט בלתי מוגבל, ואני לא מדבר על פרשנות חז"ל או מדרשים מסורתיים, אבל לדעתי כאשר אדם בוחר לכתוב על דמות מקראית אותנטית, המעט שהוא מחויב אליו הוא המקרא בעצמו. אני לא אומר שאין מקום לפרשנות, ואפילו רדיקלית, אבל לעוות כך את הכתובים, אין זה מן ההגינות. אם רצה ז'בוטינסקי להלביש את רעיונותיו על תקופת השופטים, ראשית תקופת ישראל בארצו, עדיף היה להמציא דמות על רקע התקופה מאשר לעוות דמות קיימת. לא אומר שלא נהניתי מהקריאה הארכאית-מקראית, ומחלק מהרעיונות המובעים בספר, אבל באופן כללי די התאכזבתי.
אולי המזדהים עם התנועה הכנענית, שעם כל הכבוד הינה תנועה שולית מאוד (ויש שאף יוסיפו, מעט הזויה), הם היחידים שייהנו מאוד מהספר. לי מחכה ספר על הגותו של ז'בוטינסקי (למהותה של הדמוקרטיה - משנתו הליברלית הדמוקרטית של ז'בוטינסקי), שלהערכתי יסב לי עונג יותר מהספר הזה.
15 קוראים אהבו את הביקורת
טוקבקים
+ הוסף תגובה
יוֹסֵף
(לפני 13 שנים ו-4 חודשים)
תודה טוביה :)
|
|
tuvia
(לפני 13 שנים ו-4 חודשים)
אהבתי את הביקורת,
תודות, ושבת שלום |
|
דוידי
(לפני 13 שנים ו-8 חודשים)
למען הסדר הטוב
לא ברור כלל שדלילה הייתה פלישתית ונוכריה ייתכן מאוד לפחות על פי המקרא שהייתה ישראלית
|
|
יוֹסֵף
(לפני 13 שנים ו-8 חודשים)
היי גלית
שימחת אותי, כי לא ציפיתי שהביקורת תגרור העמקה מרעננת בספר שופטים :) אנסה בקצרה רק להגיב על דברייך: לגבי מה שאמרת על הנשים הנכריות, אני מעדיף להעמיד דברים על דיוקם ולא לכתוב בהכללות כלליות (נואף הולל וכיוצ"ב). בחייו של שמשון היו שלוש נשים ומשתה אחד בפרק זמן של לפחות עשרים שנה, על יותר אנחנו לא יודעים כך שהרושם הרדיקלי שהצמדת לו כהולל נואף וחובב משתאות אין לה ממש על מה שתסמוך בכתוב. על שתי הנשים האחרונות אשר סיפורן מתחיל בפרק טז, מיד לאחר פסוק הסיום (טו,כ) שכתבתי בתגובה הקודמת, אני מסכים שכאן מתחילה התדרדרותו של שמשון. אגב, גם חז"ל כנראה דייקו כך בכתובים ולא התעלמו מכישלונותיו של שמשון, לדוגמא ר' יהודה הנשיא אומר כך: "תחילת קלקולו בעזה, לפיכך לקה בעזה", ורש"י מפרש שבניגוד לאשה הראשונה מתמנה שלקחה בנישואים כאן בא על אישה בזנות. על האישה הראשונה הכתוב מדגיש לנו: "ואביו ואמו לא יודעו כי מה' היא כי תואנה הוא מבקש מפלישתים". אפשר להתווכח עם דרכו אבל ברור שהאסטרטגיה שנקט היא התחברות לפלישתים דרך בנותיהם, כדי שהנקמה שינקום בהם תראה כמעשה אישי שלו ומבלי לקשור את שבטי ישראל למעשיו כך שהפלישתים לא יראו בכך מרידה וינקמו בישראל. כך נתקיימו דברי המלאך לאמו (יג,ה) "והוא יחל להושיע את ישראל", כלומר רק התחלת התשועה ולא השלמתה שהיא תהיה רק בימי שאול ודוד. ואכן שני הפרקים הללו (יד-טו) הם למעשה ההשתלשלות מנישואיו לאותה נערה ותיאור הנקמות שלו בפלשתים שבאו בעקבותיה. גם ההתערבות על חליפות הבגדים במשתה החתונה, שאת רואה בה רצון לקניין ועושר, לדעתי ברור הוא ששמשון התכוון בכך להתחיל את ההתגרות שלו. אפשר לדון האם מלכתחילה הוא התכוון לגלות להם את החידה (דרך אשתו) ואז לשלם להם דרך הרג של שלושים פלשתים, או שכוונתו הייתה לגרום להם להפסיד ולכעוס עליו ולחרחר ריב, או שהוא היה מוכן לשתי האפשרויות, אך מכל מקום ברור שההתערבות הייתה חלק מהאסטרטגיה הכללית שנקט.
לגבי האיסיים אני מעדיף לא להרחיב, אבל ברור שהם היו כת, שנעלמה, שלא שיקפה את הזרם המרכזי ביהדות בית שני, ואכן יש שמוצאים קשרים בין האיסיים לבין הנוצרים הקדומים. |
|
גלית
(לפני 13 שנים ו-8 חודשים)
עזוב נזירות ממין
אנחנו מדברים פה על נשים נוכריות,שכל אחת מהן הפילה אותו בפח וע"פ התנ"כ הן מקור הרע ועבודה זרה.הוא מראש ביקש חליפות מדים כפרס בהתערבות,ןדרך אגב לאיסיים היו הגדרות "נוצריות" לנזירות.
בכל אופן אני בכלל לא למדתי את ספר שופטים בבי"ס (שילוב של מעבר בין בתי ספר ולוח לימודים שונה בין בתי הספר גרם לכך שאדלג על עמוס ושופטים)זה לא אומר שלא למדתי אותו. ואפילו לפני שעניתי לך ישבתי לקרוא אותו עוד פעם ובהחלט חיזקתי לעצמי את הרושם של נואף הולל וחובב משתאות שלדבריך ז'בוטינסקי עשה ממנו שלא בצדק .אבל היי כל אחד זכאי לדעה משלו |
|
יוֹסֵף
(לפני 13 שנים ו-8 חודשים)
בהחלט נזיר!
ראי גלית, לפי שאלתך מובן שהתפיסה שלך לגבי נזירות מושפעת מהנזירות הנוצרית השונה מאוד מזו של היהדות. בנצרות עיקר הנזירות היא ההתנזרות מנשים והתרחקות מהחזקת רכוש פרטי, לא כך ביהדות. לנזירות על פי היהדות יש שלושה מאפיינים בלבד (וגם זה לא מוחלט): הימנעות משתיית יין, איסור תספורת וגילוח ואיסור טומאה למתים (במדבר ו). נזירות שמשון הייתה מיוחדת בכך שלא היה בה איסור טומאה למתים (לעיון נוסף ראי משנה מסכת נזיר א,ב ובגמרא שם). שמשון אכן השתתף במשתה החתונה שלו, אחרי הכל זו החתונה שלו, אבל לא כתוב בשום מקום ששמשון שתה יין (ולהפך, קריאה מדוקדקת בפרק יד,ה תגלה שאפילו לכרם הוא לא נכנס...). אם הוא היה שותה ופוגם בנזירות שלו אני לא רואה סיבה שהתנ"ך היה מסתיר זאת, כפי שלא הסתיר שום פרט רלוונטי ממעשיו של שמשון, גם אלו הקשים לעיכול. אגב, את חליפות הבגדים הוא לקח כדי לשלם לרעיו שגילו את החידה ולא לעצמו, אך כפי שכבר אמרתי אין לזה שום קשר לנזירות ביהדות.
ובכלל לדעתי הסיפור על שמשון מצריך התבוננות דקה ומורכבת יותר מאשר ידיעת הפרטים שכולנו זוכרים מבית הספר. אחרי הכל המחבר של ספר שופטים הקדיש לו ארבעה פרקים שמתחילים עוד מלפני לידתו ועד מותו, יותר מכל שופט אחר בספר שופטים, הן בכמות והן באיכות. ואין שופט עליו נאמר כל כך הרבה פעמים שרוח ה' שרתה עליו, כמו שמשון. בקריאה זהירה ובשימת לב אפשר להבחין שהמהפך קרה במעבר בין פרק טו ל-טז. הרמז העבה שהמקרא נותן לנו הוא כאשר בסוף פרק טו מגיע פסוק סיכום "וישפוט את ישראל עשרים שנה" אף שלכאורה עדיין לא נסתיימה תקופתו. אבל זה רק על קצה המזלג, ואידך זיל גמור... |
|
גלית
(לפני 13 שנים ו-8 חודשים)
הממ...נזיר???
המקרא אמנם מספר לנו ששמשון קבל את כוחו בשל היותו נזיר לאלוהים ומורה לא עלה על ראשו,אבל המקרא גם מספר לנו שהוא נושא פלישתית נואף עם זונה פלישתית ,שוכב עם דלילה ,עורך משתה 7 ימים(לולא חרשתם עגלתי וכו')אוסף רכוש (סדינים וחליפות בגדים)
אז חוץ מלהסתפר איך בדיוק הוא היה נזיר? |
15 הקוראים שאהבו את הביקורת