ביקורת ספרותית על מעבר חד מאת סנדרה בראון

---

החומרים הבונים מותחן הם פשע (בדרך כלל רצח), מניעים אמיתיים ומניעים לכאורה, דמויות חשודות, בלשים, רמזים והטעיות. כל אלה מצויים בספר "מעבר חד" שהוא מאוד אמריקאי ואותי לא הצליח לרגש.

בעמוד השני של הספר מתרחש רצח וההמשך כולו מתאר את הדרך לפענוח רצח זה.

הנרצח הוא פול וילר, איש עסקים מיליונר מאטלנטה. הוא נורה למוות במהלך שוד מזוין בתוך מעלית של בית מלון כשלצידו חברתו ג'ולי ועוד מספר אנשים.

ג'ולי מפנה אצבע מאשימה אל קרייטון וילר, אחיינו של הנרצח ויורשו. הפרקליט המהולל דרק מיטשל נשכר על ידי משפחת וילר לייצגם אך מגלה עד מהרה את פרצופו האמיתי של קרייטון. קרייטון הוא חובב סרטים מושבע, בעיקר סרטי מתח של היצ'קוק שבהם מתרחשות רציחות. הוא רוצה "לביים" את המציאות על ידי שחזור פשעים מן הסרטים. סוג של מופרעות ייחודית לגבר צעיר, עשיר, יפה-תואר וסוציופת.

העלילה מתפתלת לאורך 400 עמודים כאשר יש מדי פעם תפניות חדות ומפתיעות. ג'ולי נחשדת במעורבות ברצח עד לסוף המפתיע. המעבר החד אכן מתרחש, אולם ממש בסוף הספר.

הכתיבה רהוטה והספר קריא אולם בסיומו נשארתי ללא שום ערך מוסף. אני חובבת ספרי מתח אולם כאלה שמותירים בקורא איזו שהיא תובנה מעניינת או דמות שאפשר להזדהות עימה. הדמויות כאן היו שטחיות, די פלקטיות ועם דמותו של קרייטון המופרע (אשר היא הדמות המורכבת) אין שום אפשרות להזדהות והיא מעוררת שאט נפש.

על כריכת הספר נכתב
"מותחן רומנטי נשכני מאוד" סטיבן קינג ועל הצד האחורי נכתב
"בראון מציגה לקורא הפתעות וריגושים רבים בספר נהדר שלא תוכלו להניח מידכם"
כל אלה בהחלט מעוררים ציפיות גבוהות אשר עבורי – נכזבו.

» ביקורות נוספות של dyona
» ביקורות נוספות על מעבר חד