ספר לא משהו
הביקורת נכתבה ביום רביעי, 10 באוגוסט, 2016
ע"י yaelhar
ע"י yaelhar
יש אנשים שאוגרים מזון. מרגישים לחץ אם המקרר נראה להם פנוי מדי, קונים ארגזי מזון שצריך להמציא דרכים יצירתיות כדי להשתמש בו לפני שיתקלקל. תעודת ביטוח בפני הרעב העולמי העומד לפרוץ ממש תכף. אני - על אותו משקל - אוגרת ספרים. מרגישה נפלא כשאני מסתכלת על המדף הגדוש ספרים שעוד לא קראתי, ולחץ כשאני קוראת אחד מהם, ומקטינה את המאגר שנועד לימי צרה, לא לבזבז אותם סתם ככה... הספר הזה שכב כמה שנים על המדף ההוא, ונשלף ממנו כשפתאום מצאתי את עצמי נטולת ספר.
הסיפור פשוט מאד וכבר קראנו המון ספרים בדיוק על אותו פרינציפ: מישהו נרצח לכאורה במסגרת שוד. אנשי המשטרה חושדים בבת זוגו שעזרה לארגן את הרצח. הצוות המשטרתי מקבל המון התייחסויות חיוביות: הם חכמים, פועלים היטב, מפענחים פשעים... אלא שמעשיהם שוללים את ההתייחסויות החיוביות - הם מקובעים בחשדותיהם שאי אפשר להוכיחם. הם מתייחסים לנחקריהם בעוינות, מסרבים להקשיב ומחליטים החלטות טפשיות ביותר. יש פה "טובים" ו"רעים" שאי אפשר להתבלבל בינהם. סוציופת מפלצתי, שלמרות כל מעלליו אף אחד עוד לא עלה עליו. אשה (מהטובים) שגם היא לוקה קמעה בתחום ההיגיון, כמו שצריכה להיות אשה. וסיפור אהבה שמתחיל באופן מופרך ואף ממשיך ככה.
זה ספר לאוגוסט. הוא אינו מעמיס על התאים האפורים, המתים להם במליוניהם עקב הלחות והחום. בתהליך הקריאה - אם אפשר לקרוא לזה ככה - אתה לא מרים גבה להתנהלותו המופרכת של ההסיפור הזה. ואני מודה בזאת לסנדרה בראון - זו ששמה מופיע באותיות קידוש לבנה על הספר - על שפרי עטה עזר לי לשכנע את עצמי שיש חיים - או יהיו - בערך עוד שלושה שבועות מהיום. אז כנראה אוכל להעריך את מה שאני קוראת ואולי אפילו לחשוב קצת, אם אתרגל את השריר המוזנח הזה, הנקרא מוח. מחשבה מרנינה.
22 קוראים אהבו את הביקורת
טוקבקים
+ הוסף תגובה
|
yaelhar
(לפני 9 שנים)
live - מישהו צריך להמציא פטנט איך לקחת רק את הדברים הטובים מההורים.
|
|
|
yaelhar
(לפני 9 שנים)
חגית הסוד הוא לשמוח בחלקך. כל השאר יגיע לבד...
|
|
|
yaelhar
(לפני 9 שנים)
השירות המטאורולוגי של הספרים תודה רבה לך.
|
|
|
רחלי (live)
(לפני 9 שנים)
אני ממש מצדיעה לך, לצערי "מחלתה" של אימי שתח' הועברה אליי ברוב פאר והדר!
אני מהזן שלא נרדם בלילה אם חלילה נמצאו כמה גרגירי אבק.
|
|
|
חגית
(לפני 9 שנים)
יעל, אני יכולה להבין את המצב, ושוב, את צודקת.
אם כך, אשמח בחלקי על כך שאצלי יש שני אגרנים. |
|
|
שמוליק כ.
(לפני 9 שנים)
בדיוק עכשיו סיימתי את הספר. ביקורת מעולה, מזדהה עם כל מילה.
|
|
|
yaelhar
(לפני 9 שנים)
חגית - לדעתי את טועה. שני אגרנים בבית זה הרע במיעוטו.
לעומת זאת כשיש בבית אחד אגרן ואחד לא - זה הכי נורא. שניהם סובלים קשות. האחד רואה את האגרנות כג'אנק, וסובל על כל פריט שנוסף לבית, האחר נמצא במצוקה כשאוספו היקר לא מוערך או, כשחלילה, זורקים לו משהו... |
|
|
חגית
(לפני 9 שנים)
יעל את כל כך צודקת. וכשיש שני אגרנים בבית זה פשוט נורא.
|
|
|
yaelhar
(לפני 9 שנים)
חן חן. בת-יה!
אני לא שמה לב כל כך לכריכה - אלא במקרים קיצוניים. האמת היא ששמתי לב לשם המחברת הכתוב בגדול רק אחרי שקראתי את הספר. אבל אני מסכימה שזה צריך לעורר חשד קל... |
|
|
yaelhar
(לפני 9 שנים)
חגית תודה.
אגרנים פשוט מוכרחים לאגור. ראיתי פעם תוכנית על אנשים המגיעים לסדר את בתיהם של אנשים שהאוספיהם השתלטו על חייהם. זה היה פשוט מדהים בעיני - כל ערימות החפצים חסרי המשמעות שבלחץ התוכנית האגרנים נפטרו מהם בדמעות. הם קיבלו בית חדש מעוצב ומלוקק, ואני בטוחה שכעבור שנה ביתם היפה היה מלא שוב בחפצים חסרי משמעות. |
|
|
בת-יה
(לפני 9 שנים)
|
|
|
בת-יה
(לפני 9 שנים)
תודה על הביקורת, חוץ מזה אני כבר מזמן חושדת בספרים ששם הסופר גדול משם הספר, ולכן
גם לא קונה אותם.
|
|
|
חגית
(לפני 9 שנים)
ביקורת נפלאה.
גם אני אוגרת ספרים וציוד אמנות, יש פה צבעים, מכחולים, וקנבסים לעוד שנים רבות, שכנראה אף פעם לא אשתמש בהם, ואני רק נהנית להביט בהם. לגבי הספרים, יש לי המון שקניתי, ועוד מלא שקיבלתי (יש לי חברה שקונה וקונה ולא מסוגלת להשאיר אף ספר בבית, רובם עוברים אליי) ואיכשהו תמיד יוצא שאני לוקחת מהספרייה וכל המחסן עוד מחכה... לגבי שם הספר- זה מצחיק, גם אני ברגע הראשון חשבתי שקוראים לו "סנדרה בראון", כנראה שהשם של הספר שולי, או ממש מיותר. |
|
|
yaelhar
(לפני 9 שנים)
אלון תודה רבה.
הנחתך כנראה מוצדקת. הסתכלתי על הדף שלה בסימניה - המון ספרים עם שמות דומים לזה. נראה כאילו היא עלתה על נוסחה שמאפשרת לה להנפיק ספר בשינוי שמות, מקום העלילה וסוג הפשע. לכן מוצדק שהיא תהיה שם הספר. |
|
|
yaelhar
(לפני 9 שנים)
תודה רבה, מירב!
זה אומר, כנראה, שאגרנות ספרים אינה מליקוייך. בורכת. |
|
|
yaelhar
(לפני 9 שנים)
רב תודות, live!
אודה בבושת פנים שנושא ניקיון האבק והבית לא מטריד את שלוותי. אמא שלי נכשלה בחינוכי קשות, ולא שלא ניסתה בנחישות רגישות להקנות לי את ההרגלים הנכונים... |
|
|
yaelhar
(לפני 9 שנים)
רב תודות, אפרתי!
לזכותי ייאמר שבכל שאר התחומים אגרנות ממני והלאה. אין לי מחסנים בשום תחום - פרט לספרים. |
|
|
רחלי (live)
(לפני 9 שנים)
חחח אלון, אהבתי! אחרי שהערת את תשומת ליבי בכל אופן שמתי לב לכך
|
|
|
אלון דה אלפרט
(לפני 9 שנים)
ואני לתומי חשבתי שלספר קוראים "סנדרה בראון"
|
|
|
אפרתי
(לפני 9 שנים)
למה, הם מנדנדים לך?
|
|
|
מירב
(לפני 9 שנים)
מעניין, אני נכנסת ללחץ כשיש תור ארוך מדי של ספרים שלא נקראו
|
|
|
רחלי (live)
(לפני 9 שנים)
וזו הבעיה הכי גדולה, אוגרים ואוגרים, ושוכחים שאח"כ גם צריך לנקות אותם, אם יש דבר אחד ששנוא עליי
זה האבק שנערם לו על שולי הספר.
|
|
|
אפרתי
(לפני 9 שנים)
גם אני אוגרת ספרים כפייתית. משהו כמו ארבעים ספרים לא קרואים חייבים להיות במלאי.
|
|
|
אפרתי
(לפני 9 שנים)
מקסים!
|
22 הקוראים שאהבו את הביקורת
