ביקורת ספרותית על מעבר חד מאת סנדרה בראון
ספר טוב

---

"מעבר חד" הוא ספר מתח שמתחיל כמו רבים מחבריו לז'אנר – ברצח. אך משם התבנית המוכרת טיפה משתנה, ולא בהכרח לטובה.

איש העסקים הנחשב פול וילר נרצח במה שנראה כשוד שהשתבש. מי שהייתה איתו במהלך השוד, חברתו ג'ודי סבורה כי אחיינו של פול הוא הרוצח.

לטעמי, ספר מתח הוא כמו ציד. אתה יוצא לשטח, מתחיל לעקוב אחרי תזוזה בין השיחים, רואה חלק של חיה פה וחלק של חיה שם, אבל אף פעם לא את החיה עצמה. אתה מתקדם באיטיות עד שיש ברשותך מספיק מידע והחיה נחשפת, ונעמדת היישר מול קנה רובה הציד שלך.

כבר מתחילת הספר אנו מתוודעים להשערה של ג'ודי, ובשום חלק בספר בראון מצליחה לגרום לי לפקפק בהשערה הזאת. היא אולי לא תמיד הכי מבוססת, אבל היא ההשערה היחידה, וזה הורס קצת מהספר.

ב"מעבר חד", החיה מופיעה לנו בשלמותה מהר מדי לטעמי, אך בכל זאת משולבים פה אלמנטי מתח קלאסיים, פיתול או שניים לקראת הסוף ואף קשרים רומנטיים השזורים להם בין המילים.

אמנם לא מדובר פה ביצירת מופת, אבל גם לא מדובר פה בספר רע. הוא קולח, מעניין ומותח ברגעיו שלו, והוא בהחלט נחמד ליום סגרירי מתחת לפוך.

» ביקורות נוספות של קסת הדיו
» ביקורות נוספות על מעבר חד