ביקורת ספרותית על בן נפטון - גיבורי האולימפוס #2 מאת ריק ריירדן
ספר טוב דירוג של ארבעה כוכבים
הביקורת נכתבה ביום שישי, 17 בפברואר, 2012
ע"י מגדת העתידות


אחד הספרים המדהימים ביותר שקראתי.
"בן נפטון" הוא ספר המשך ל"גיבור האבוד",
מסופר על פרסי, שלא זוכר כלום מעברו חוץ משם אחד- אנבת'
על פרנק, שהוא מגושם ענקי שלא יודע מיהו אביו האולימפי.
על הייזל, שאמורה להיות מתה כבר שבעים שנה.
השלושה יוצאים למסע חיפושים אחר תנטוס, המוות הכבול, בשביל לנצח את גאיה.
המסע נמשך שבוע ובדרך הם חווים המון והופכים לחברים טובים.

הספר מצחיק ומרגש, עם מסתורין והרבה הומור.
הספר הצליח להצחיק אותי, להעציב אותי, להכעיס אותי, לרגש אותי, לשמח אותי ולרצות עוד.

כמו תמיד ריק ריירדן מצליח לשאוב את הקוראים לעולם מדהים.
ברגע שתתחילו לקרוא לא תוכלו להפסיק, תאמינו לי.

בספר הזה, לעומת פרסי ג'קסון והאולימפיים, לא הרבה משתנה אצל פרסי, זה למה אפשר יותר להתחבר אליו ולקרוא עליו.
רק חבל שאנבת' לא הייתה שם, וחבל שגרובר לא הופיע הרבה, בספר הבא אני מצפה שזה יקרה.
אחרי הסוף הפתוח אי אפשר שלא לחשוב על הספר ולדמיין את ההמשך, על המפגש בין פרסי לשאר והקבלה של הרומאים.
מה הם יעשו? מה הם יחשבו?
למה ריק ריירדן, לא יכלת לכתוב רק עוד עמוד- רק כדי שנדע שאנבת' ופרסי יהיו ביחד שוב? גם אם זה יהפוך את ספר לפחות טוב. בבקשה?!
הממ.
אז לסיכום, אני ממש ממליצה על הספר לכל מי שקרא את פרסי ג'קסון ובכללי, לכולם.

כאן נגמרת הביקורת שלי,
מייטי ♥
8 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת




טוקבקים
+ הוסף תגובה





©2006-2017 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ