ספר לא משהו
הביקורת נכתבה ביום שישי, 2 במרץ, 2012
ע"י ליילק
ע"י ליילק
(כי אני פשוט חייבת...)
אני אהרוג את ריק ריירדן הזה!
מכות מכות מכות!!!
למה מחקת לפרסי את הזכרון?!
***
כמו שכולם כבר כנראה הבינו, ריק ריירדן יודע לכתוב. ולא סתם יודע לכתוב, הוא יודע לכתוב מעולה. השפה שלו טובה, הספרים זורמים, הדמויות מקסימות, הדמיון מדהים. גם אם הוא לא היה נותן לנו להציץ אל המוח המופלא שלו והעולם הקסום שבראשו, המתולוגיה נהדרת כל כך בלעדיו - שכשכל המרכיבים הללו משתלבים יחד, אמורים לצאת ספרים נפלאים.
אז זהו, שלא.
***
פגשנו את פרסי ג'קסון לראשונה בסדרת "פרסי ג'קסון והאולימפיים". קשה היה לא לחבב את מגנט הצרות הקטן. הוא היה מקסים, משעשע. ליווינו אותו עד גיל 16 כמעט, במחנה החצויים. אנבת' ופרסי הפכו לזוג, סדרת "פרסי ג'קסון והאולמפיים" הסתיימה מעולה.
אבל ריק ריירדן היה צריך לעצור שם.
***
הוא השאיר לעצמו קצה של חוט - "נבואת השבעה" - משהו שיאפשר לו לסחוט את הסדרה הנפלאה שלו עד הסוף.
אבל הבעיה שזה לא הצליח.
זה הרגיש בדיוק ככה:
לסחוט את הסדרה עד הסוף.
משהו בסגנון "הרווחתי כל כך הרבה כסף מפרסי ג'קסון, בואו נוציא מזה עוד קצת":
היו לו כמה פשלות רציניות בספר הזה. מחנה הרומאים ומחנה היוונים. זה מאוד, מאוד לא הגיוני.
אין מצב שבמשך כל כך הרבה שנים יש שני מחנות, והם פשוט לא יודעים. עם כל הכבוד, בספר האחרון של פרסי והאולימפיים, העולם כמעט מושמד, וצריך תגבורת מכל סוג שהיא *נואשות* אל האולימפוס. ו*פוף* אין אף אחד!
לא אכפת לי שהאלים עסוקים במלחמה עם הענק ההוא, הם צריכים כל עזרה מכל סוג שהיא והם יודעים את זה נהדר! עוד מחנה חצויים שלא בשימוש במלחמה שעלולה להשמיד את העולם יכול להטות את הכף!
וכשהאלים עומדים להתרסק, יוני והתוכניות שלה יכולות ללכת לעזאזל. זה פשוט לא הגיוני.
פשלה רצינית.
עוד משהו - עניין הזהויות של האלים, מרס וארס, פוסידון ונפטון, יופיטר וזאוס.
כשמגיע החלק בספר שצריך להסביר את זה, ריק ריירדן נמלט בהסבר במשפט הנ"ל (מצוטט מהזכרון): "פרנק הבין שפרסי מתקשה לקלוט. גם לו כל עניין הרומאים \ יוונים עשה כאב ראש".
ריק היקר, אנחנו לא פרסי ג'קסון, והדבר הזה עושה לנו הרבה יותר מכאב ראש.
ו ... *ה-פשלה*: פרסי ג'קסון והזכרון שלו. אוי, זה כל כך גרוע!
למדנו להכיר את העושה צרות הזה במשך חמישה ספרים!!! הוא הגיבור שלנו, ריק ריירדן פשוט לא יכול למחוק לו את הזכרון. איזו נפילה.
וכאילו כדי לעצבן עוד יותר, כשהזכרון של פרסי מתחיל לחזור, זה קורה באיטיות מורטת עצבים, וגם לבסוף הוא כבר לא אותו הדבר.
והעלילה - אוי, כמה שהיא ממוחזרת! אני היחידה שנמאס לה?
חלק מלהיות סופר טוב, זה גם לדעת לקטוע את הסיפור במקום הנכון.
***
אני חייבת להצביע על נקודות האור, כי יש כאלו-
הדמויות החביבות וחייהן המרתקים שהסופר מוסיף לסיפור מקסימות: הייזל, ופרנק, וגם ג'ייסון-פייפר-וליאו מ"הגיבור האבוד".
הדמיון שלו מעורר קנאה בכל מובן.
***
אני לא יכולה להגיד שהוא לא מומלץ, כי למען האמת, כולנו חייבים לדעת מה קורה עם פרסי, והספרים כתובים נהדר.
אבל אין ספק שריק ריירדן פשוט נפל - כל סדרת ההמשך, "גיבורי האולימפוס" - כשלון חרוץ.
מילה אחת: אכזבה.
אוי, עצים מסכנים!
12 קוראים אהבו את הביקורת
12 הקוראים שאהבו את הביקורת
