מי מאיתנו לא מוצא את עצמו מפנטז לפעמים שתנחת עליו מתנה משמיים. שיום אחד נשמע נקישה בדלת והאדם שמאחוריה יאמר "היום זה יום המזל שלך, באתי לפתור את כל הבעיות שלך".
אבל אם תחשבו על זה לרגע, האם באמת הייתם מוכנים לוותר בכזו מהירות על כל הבעיות שלכם?
מה קורה לאדם כאשר כל חלומותיו התגשמו?
מה יקרה למין האנושי כאשר כל צרותיו ייפתרו?
האם באמת יכולה להתקיים אוטופיה?
ואיזה מחיר היא תגבה מהרוח האנושית?
שאלות אלה עברו לי בראש כאשר קראתי את הספר. אני יודעת שזה נשמע כמו נושא כבד ואני האחרונה לעסוק בפילוסופיה.
אך הכישרון של קלארק הוא לקחת נושאים גדולים ומפחידים כמו אלו ולכתוב עליהם באופן מותח ומעורר השראה. הסיפור נוגע בדמויות שקל מאוד להזדהות איתן, גם אם הסיטואציה בה הן נמצאות מרוחקת מאיתנו שנות אור.
שאלה נוספת אשר מעסיקה רבים הינה השאלה האם אנו לבדנו ביקום. לגבי הסופר התשובה הינה חד משמעית - לא.
הספר נפתח בנקודה בה המין האנושי חי את החיים כרגיל ויום בהיר אחד מופיעות חלליות מעל כדה"א. היצורים נקראים "המשגיחים" וכל רצונם הינו לשפר את חיינו. מוטל איסור מוחלט על כל סוג של מלחמה ואלימות והם אינם מוכנים לתת הסברים מאין הגיעו ומדוע הם כאן. כצפוי בני האדם מתרגלים לנוכחות צל החלליות המאיים והחיים ממשיכים כרגיל.
כעבור מאה שנה היצורים חושפים את התשובות, אך פתירת התעלומה הינה רק ההתחלה. מה יקרה כעת למין האנושי, כאשר ניתנת לו מתנת הידע? האם נמשיך לשאוף לכוכבים? או נתייאש לנוכח טכנולוגיות עצומות אלו?
בשלב זה אנו נחשפים למשפחה של דמויות שונות, ובאמצעות החוויות שלהן אנו מקבלים תשובות אפשריות.
לדעתי הספר מעורר תחושה שיש בעולם עוד הרבה תעלומות שאנו צריכים לגלות ולהבין שאנחנו רק חלק קטן מאוד מהיקום הסובב אותנו, אך יחד עם זאת גם האדם הקטן יכול לעשות שינוי גדול.
















