ביקורת ספרותית על קץ הילדות - ינשוף קלאסיק # מאת ארתור סי.קלארק
ספר לא משהו

---

קראתי את הספר בימי נעורי, ומכיוון שלא זכרתי כמעט כלום קראתי אותו שוב.
טעות גדולה.
היה עדיף לזכור את קלארק כסופר טוב. ככה הוא נראה לי בגיל 15. מי יחזיר לי עכשו את הזכרונות היפים מהימים ההם ?
לא ברור לי מי החליט שארתור סי. קלארק הוא מהגדולים שבסופרי המדע הבדיוני, אבל ברור לי לגמרי שהספר הזה לא תומך בהשערה הזו.
יש בספר כמה פעלולים טכניים שמן הסתם יקרצו למי שירצה לעשות סרט לפי הספר הזה (אודיסאה בחלל נעשה לפי ספר של קלארק), אבל העלילה, פשוט, לא מעניינת.
חוץ מפעלולים כאלו אין בספר כלום, וגם הרעיון שמסתתר מאחורי הספר נשמע אידיוטי. לצערי תצטרכו לקרוא את הספר עד הסוף כדי לדעת מה הרעיון הזה (שהספר איננו מוביל אליו בכלל), ועל זה אני לא ממליץ.
בקיצור, אם עברתם את גיל 20 - אין מה לקרוא את הספר הזה. כל חבר שלכם מהתיכון יכול לכתוב לא פחות טוב מזה.
אני חושב ששללתי כל מה שאפשר בלי לספר את עלילת הספר, אז עכשו משהו טוב. הפנינה הבאה לקוחה מתוך הספר. גם היא, כמו כל דבר בספר הזה לא קשורה לשום דבר:
"האם אתם מבינים שכל יום נשפכות כחמש מאות שעות של רדיו וטלוויזיה דרך הערוצים השונים? אם לא הייתם ישנים או עושים דבר פרט לכך, הייתם יכולים לעקוב אחר החלק העשרים של הבידור שניתן להשיג בהינף מתג! אין פלא שאנשים הופכים לספוגים פסיביים - סופגים אך לא יוצרים. הידעתם שזמן הצפייה הממוצע לאדם כיום הוא שלוש שעות ביום? בקרוב, אנשים כבר לא יחיו את חייהם. זאת תהיה עבודה במשרה מלאה לעמוד בקצב של הסדרות המשפחתיות השונות בטלוויזיה!"
אם זה באמת נכתב בשנת 1953 זאת היתה תחזית מוצלחת. צריך לזכור שקלארק עשה כמה שינויים בספר בשנים יותר מאוחרות, אז אני לא בטוח.

» ביקורות נוספות של חנן
» ביקורות נוספות על קץ הילדות - ינשוף קלאסיק #