ביקורת ספרותית על כמה רחוק את מוכנה ללכת מאת מאירה ברנע-גולדברג
ספר טוב

---

ספר קריא מאוד, שמשתף אותנו בפרטים הקטנים של המסע הקשה להורות שעובר על זוג שנתקל בקשיים להרות. מי שלמזלו לא התנסה בתהליך הזה יכול ללמוד במה כרוכים טיפולי הפוריות למיניהם, כמה כאב, תסכול וסכנה יש בהם. וכן - כמה בירוקרטיה...
היבט אחר המתואר בספר הוא יחס החברה: החברים בעבודה, השכנים והמשפחה. לפעמים יש רושם שכולנו חיים בקיבוץ גדול אחד והילדים הם רכוש הכלל כך שכל עובר אורח יכול להתערב ולהעיר על חינוך הילדים או ללטף תינוק בעגלה. היחס והתגובות המתוארים בספר הם לעתים חסרי רגישות ומכאיבים, ובמיוחד מכאיב הדבר כשנתקלים ביחס כזה מבני המשפחה הקרובים. בכל זאת גם לאחר סיום הקריאה לא הבנתי טוב יותר מה התגובה הראויה. נראה שגם בזה יש הבדל בין אדם לאדם, יש מי שיעריך התעניינות ויש מי שיסלוד ממנה. חוסר רגישות לאחר קיים בהרבה סיטואציות אחרות. כך למשל חשים לעתים רווקים בסביבת חבריהם הנשואים ("את בררנית מדי...") וקנאה היא רגש אנושי שקשה להתגבר עליו לחלוטין.
עדיין חסר לי משהו כמו "המדריך המלא לחברה", שממנו אלמד מה כן יכול לעזור וממה כדאי להימנע איך לתמוך בלי להתערב ובלי להפריע.

» ביקורות נוספות של נוריקוסאן
» ביקורות נוספות על כמה רחוק את מוכנה ללכת