ביקורת ספרותית על העזרה מאת קתרין סטוקט
ספר בסדר

---

27 ביקורות נכתבו על הספר באתר,26 מתוכן הן של נשים , {הכותב הגברי הנו חבר באתר- יוסף }.כל הביקורות שנכתבו ע"י הנשים נעו בהגדרת הספר בין :מעולה ל-טוב. ורק יוסף העריך זאת כספר בסדר .ושאלתי את עצמי למה ?!

-האם הספר הוא {כי ל- }"היום, כשלרובנו אין משרתים ולרובנו זו בכלל לא אופציה לקריירה עתידית, מצאתי את עצמי חושבת שוב ושוב איך אני הייתי מתייחסת לעוזרת שחורה אם היתה לי כזו, ויותר מזה- איך הייתי מתנהגת אם אני בעצמי הייתי צעירה שחורה, שמשק בית הוא הדבר היחיד שביכולתי לעשות. ".האם הספר -"הוא ספר של בנות- הגיבורות הן בנות, התככים הם תככי בנות וגם הניצחון הוא ניצחון של בנות?!"{הקוראת -מירב }.

-האם הספר הנו -"על רעיון הקטן שמגיע להן משהו יותר טוב,שהן מסוגלות ליותר,שמתוכו צמחו המחשבות אשר שינו את חייהן של גיבורות הספר?האם הספר הביא את הנשים השחורות לתהליך התפתחות והתפכחות כואב אך גם הכרחי אודות חייהן וסביבתן" {הקוראת -"אוהבת "}.

-האם הספר הנו על "דמויות של נשים, חזקות ובעלות דעה, עוצמתיות, צבעוניות,ומורכבות ?!" {הקוראת -רחלי }.

-האם "הספר מדהים וחשוב, {כי}- "אפילו היום שנראה לנו שהגזענות אולי כבר קצת פגה מהעולם, תמיד טוב להזכר למה זה קורה (או לפחות צריך לקרות)" {הקוראת- ana bel}.

-האם הספר הוא על חלומות?! {כי}-"כולנו חולמים באשר אנו בני אדם, על חיים טובים יותר, מאושרים יותר, מלאים יותר, משביעים יותר ובעיקר חופשיים יותר מכפיפות לחוקיות החברה שסביבנו",{הקוראת -scoe}.

-האם הספר הנו על -"גזענות בשנות ה-60 {ש}לא היה מצרך נדיר וגם לא בימינו אנו לצערי".{הקוראת -דולמוש}.

-האם הספר הנו על -"שלכל מדינה יש עבר מכוער "?!{הקוראת -ליזי}.

-האם הספר הנו על -" גם כשהכל נראה חסר תקוה יש לנו תמיד בחירה"{הקוראת -hope}.

-האם מטרת הספר הנה-"שנשים יבינו: כולנו בסך הכול אנשים. אין הרבה הבדל בינינו.... כולנו בני אדם המשתוקקים לאהבה, להכרה ,לחופש המחשבה ולזכויות בסיסיות כבני אדם. ...האם הגענו מאז אל המנוחה ואל הנחלה ? לא בטוח,הדרך עדיין רחוקה ובכל זאת אנו מתקדמים לעבר המטרה וזוהי נחמה גדולה."{הקוראת -שקדנית }.

-האם הספר הנו על -"הספר נותן תקווה ששינוי הוא דבר אפשרי,שהדברות עם השונה אינה רק בגדר חלום."{הקוראת -יוליה}.

-האם הספר הנו על -"בני אדם יכולים לראות באנשים שונים מהם נחותים כל כך".{הקוראת -טלולה }.

בכל אחת מסקירות המבקרות אפשר למצוא את ההזדהות הרגשית בקשת תחומים רחבה כנשים ובני אדם לגיבורות הספר :

-יש פה הזדהות נשית עם עוולות אנושיות כנשים אל נשים ובכלל כאל בני אדם -על בסיס גזעני,ומגדרי.

-מתקיימת הזדהות של הכותבות כנשים לתוך המכלול של מערכות יחסים בין עקרות בית לעוזורותיהן {השחורות }ולכל מי שנמצא בתוך מערכת שכזאת ביומיום :עוזרות -בית, מטפלות, גננים ועוד.

ואני מוסיפה :
-האם הכותבות/המבקרות כנשים ,חולמות ,מודעות ,מפוכחות למציאות,ו/או -לוחמות כל אחת בתחום המרחב שלה היומיומי על העוולות שהן גורמות במודע או שלא במודע לאחרים הכפופים אליהן ,או שנגרם להן כנשים /כבני אדם מצד הממונים שלהן ?!.

כי גזענות ובידול מגדרי,אתני,מעמדי,כלכלי קיימים בעולמינו דהיום -אם כי הם שינו את פרצופיהן משנות ה-60 של העירה ג'קסון -מיסיסיפי -ארה"ב .

- כשגבר ולבן קורא את הספר הוא מאבחן כי- ..."לא נתקלתי ביחסים מורכבים מִדַּי בין עוזרת שחורה ש"סובלת בבית לבן "..."אלא כפי שנהוג לומר בשפתנו: "באים לעבודה משמונה עד ארבע, והולכים הביתה"...הזדהות עם הדמויות? - לא בדיוק....נדרשת מעט זהירות בבחינה כה רחוקה, מאחר שפרספקטיבה מטבעה בנויה כך שכככל שמתרחקים (מהדמויות ומהאירועים) - היא מאפשרת מבט מאד רחב מצד אחד, ומצד שני ולא פעם, פוסחת על דיוק בפרטים" .{הקורא -יוסף }.

מה האבחנה הזאת אומרת ככלל {לא לגופו/אישיותו של יוסף הקורא} אלא כגבר ובעל צבע עור לבן לגבי יכולת ההזדהות הגברית לעוולות מגדריות לנשים שחורות שאינן שחורות אז והיום ?!. האם למרות המרחק הכרונולוגי מאז ולמרות הישגי השוויון בכל התחומים כולל המודעות לכך עד ימינו -בעצם זוהי הסתובבות שלנו כנשים שחורות או לא כמו במעגל של חוני המעגל ולא הישגנו את הדבר האמיתי -שינוי התודעה הגברית ?!ולמה אנו, אם בכלל ,צריכות /חייבות לבקש או לאשר או לרצות את התודעה הזאת ?! אולי הדבר הזה הוא פשוט בידינו ,ברצוננו להלחם על מטרותינו ולהשיגן בעצמינו? ואותה מודעות גברית חמקמקה תגיע אח"כ כי היא תוצב בפני עובדות המציאות וההיסטוריה ?!.

באשר לספר -הנושא עצמו - מעניין ומרתק ,אבל כפי שהוא מוצג בספר הוא טוב ויפה לסרט בהוליווד. מי שרוצה לקרוא ולדעת באופן מעמיק ומרשים על הגזענות של השחורים במיסיסיפי ,אלבמה ובכלל בדרום ארה"ב בתקופת שנות ה-60 ועל המאבקים כנגדה-אני ממליצה לקרוא את הספר על :
"מרטין לותר קינג-אוטוביוגרפיה "-נכתב ע"י ההיסטוריון מקלייבורן קרסון.הספר כולל ציטוטים מנאומי קינג ומראיונות שנערכו עימו ועד מכתבים ומאמרים שכתב,מסודר ע"פ תקופות בחייו, מפורט וקוהרנטי. הוצאת ידיעות ספרים ספרי חמד,2008.

נזכרתי בתמונה המצולמת בספר הנ"ל ,על המצעד שנערך בין הערים: סלמה{שבו התחילו ההפגנות } למונטגומרי,1965,-של קינג ומאות מבוגרים שחורים ,שם הצהיר קינג :
"מוטב לי למות על כבישי אלבמה ולא לעשות שקר בנפשי ".
וזאת כאשר קראתי בספר הנוכחי כי הגשר וודרו וילסון-הוא הגשר אשר חצץ בין שכונות המגורים ועולמות השחורים והלבנים .כמה סמלי !!.

הכתיבה בספר - קריאה ,לא נכנסת לרגשנות ,אבל בינונית. הדמויות במיוחד לגבי הלבנים: הנשים{משועממות ,חדלות -אישיות ,מתעסקות בהבלי- נשים,הופעה חיצונית,בגדים, תסרוקות,רכילות}והגברים{מכורים לטיפה החריפה,מזילים רירם מול נשים סקסיות,ומתגמדים מול נשותיהם },והגברים השחורים {אלימים ,כנועים מול הלבנים,שיכורים }.הדמויות הללו משורטטות בשחור לבן,ללא גוון אפרורי-אין מורכבות ואין אמצע.ולכן לטעמי -אין הזדהות רגשית או אינטלקטואלית עם גיבורות העלילה .
נושא הספר -מושך ,מסקרן ,מעורר מחשבות ומעניק ערך מוסף לתובנות חיינו . סה"כ - ספר בנוני -בסדר .שממנו צריך ולהעמיק בספרים "האמיתיים" שעוסקים בנושא חוקי -ההפרדה והגזענות בחברתנו העולמית והמקומית אז והיום .

---------------------------

חלקים מנאומו המפורסם של מרתין לוטר קינג "יש לי חלום", 1963:

"אני אומר לכם היום, חבריי, למרות שאנו צריכים להתמודד עם הקשיים של היום יום ושל המחר, עדיין יש לי חלום. זהו חלום המושרש עמוק בחלום האמריקני.

יש לי חלום שיום אחד תעלה ותבוא האמונה העמוקה המושרשת בעמנו: "אנו רואים אמיתות אלה כמובנות מאליהן: כי כל בני האדם נבראו שווים".

יש לי חלום, שיום אחד בגבעות האדומות של ג'ורג'יה, בניהם של העבדים לשעבר והבנים של בעלי העבדים לשעבר יוכלו לשבת יחד בשולחן של אחווה.

יש לי חלום שיום אחד אפילו במדינת מיסיסיפי, מדינה הסובלת מלהט העריצות, תהפוך לנווה מדבר של חופש וצדק.

יש לי חלום, כי ארבעת ילדיי יגדלו יום אחד, במדינה בה לא יישפטו על פי צבע עורם, אלא על פי אופיים".

יש לי חלום היום."

» ביקורות נוספות של חמדת
» ביקורות נוספות על העזרה