ביקורת ספרותית על העזרה מאת קתרין סטוקט
ספר מעולה דירוג של חמישה כוכבים
הביקורת נכתבה ביום שבת, 28 ביולי, 2012
ע"י אורי רעננה


ספר מרתק, על כתיבה, עוזרת הבית בכלל ועוזרת כושית "משוחררת" בפרט.
תת נושאים למחשבה בספר הם: "העבדות" הלא כתובה שיכולה להיות בארץ וכיצד נוצרת תנועה ומוביליות חברתית.
הסיפור ידוע בוודאי לרבים,אישה לבנה שמעונינת להיות עורכת ספרים וסופרת,"נפגשת" עם תופעת עוזרות הבית הכושיות בג'קסון מיסיסיפי.
התקופה, זמן המיצעד של מרטין לותר קינג ואחרי המעשה הנלהב של רוזה ספארקס ( לשבת במקום השמור ללבנים).
האינרציה של השילטון הלבן מחליפה גוון, במקום חוקים ותקנות גזעניים יש הוראות סמויות,"רציונאליות" להשלטת הגיזענות בעקיפין. הבולטת ביניהן היא ההפרדה הנדרשת בין בתי השימוש כי ידוע שהכושים נושאי מחלות וחיידקים שהלבנים אינם מוגנים מהם.ועוד ועוד.
המרד של העוזרות הוא בכתיבה כמעט תיעודית של היום יום.
הצלחת הספר יוצרת מהפך בחיי הדמויות.
הכתיבה טובה מאוד. יש מתח סמוי שמושך לקרוא. רגעים של עצב, רוך וחמלה.
למשל האבסורד של גידול ילד או ילדה על ידי אומנת כושית , קבלת ערכים אוניברסליים ובהתבגרותו הוא מטמיע את ה"ערכים" הלבנים. ועוד ועוד.
למרות שהכריכה האחורית מבטיחה הומור, הרי יותר מהומור יש בספר הרבה אירוניה וסרקזם. כמו העוזרת שבנו לה בית שימוש ניפרד, אבל, מאלצים אותה להודות כי זה יותר נוח לה. ועוד.
אני יודע כי הספר הוסרט. עדיין לא ראיתי אותו.לכאורה העיסקה הטובה היא לראות את הסרט ( שעתיים עד שלוש במקום להקדיש כמה ימים לקריאה( אצלי יום וחצי).
כל זמן הקריאה ניקרה במוחי השאלה כיצד עשו מזה סרט .איך הועברו רגשות וניואנסים של יחסים? עכשיו אני סקרן לראותו, כדי לבדוק את הקשר בין הדימיון והרגשות שהספר עורר בי למול הסרט.
ולבסוף. לדעתי , חלק ממנגנוני הדיכוי של עובדים קיימים היום , במיוחד אצל עובדים חלשים (חסרי רישיון עבודה, קבלן, משכורות נמוכות, אלו הניתנים להחלפה מרגע לרגע או שמקום עבודתם רעוע).
כאן הם נתונים לחסדו של המעביד. ואין הדבר קל.
במקרים רבים, מנגנון השליטה משתמש באותם כלים לא רק כדי לנצל ולפעמים למנוע זכויות, אלא גם כדי לזכות בהכרת תודה מצד העובד.
ממליץ לקרוא גם אם ראיתם את הסרט.
13 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת




טוקבקים
+ הוסף תגובה
אורי רעננה (לפני 13 שנים ו-1 חודשים)
ראיתי את הסרט המסקנה שלי היא כי בעצם אין מה להשוות כי אלו אמצעי ביטוי שונים.
הסרט בוחר קו הצגה ודגשים שונים.הביטוי העקרי הוא הרישעות הלבנה ולא הרגשות של העוזרות. בספר מוצג ספקטרום של חוויות אצל המשרתות כאשר הפטרנליזם, הניצול והרוע הם חלק "טבעי" כמעט חוק עליון. הבעיה היא היכולת לשרוד ולתמרן במצבים השונים.
הסרט מתמקד בראוותנות, הניצול והאטימות הלבנה. בפעילות של העוזרות והסופרת הלבנה ,מודגשת החתרנות ולא יכולת הביטוי.
לכן יש פיספוס בהצגת היחסים בין מיני( העוזרת שאינה שומרת על פיה), לבעלת הבית החדשה שלה.
בספר מודגשת הבעיה כי מערכת יחסים אינה נובעת רק מהכתבות חיצוניות של גזענות, או חרדה קיומית של הצד החלש, אלא, ממערכות יחסים פנימיות, משפחתיות ומבנה אישיות. שתי הנשים (מיני ובעלת הבית), פותרות את בעיותיהן על ידי התיחסות כנה ואמיתית לבעיות פנימיות והתגברות על חרדותיהן.
זה אינו בסרט.
מאידך, הספר מסתיים "חוליבודית", כאשר העוזרת המפוטרת מקבלת את הג'וב בעיתון של הסופרת הלבנה בתנאי שהנושא ישמר בסוד), ואילו בסרט היא צועדת ואומרת לעצמה " עכשיו אוכל להיות סופרת". יותר סומכת על כוחותיה.
חמדת (לפני 13 שנים ו-1 חודשים)
הסרט טוב .הוא מוצג עכשיו גם ב-yes...הספר יותר טוב בהרבה ...
שין שין (לפני 13 שנים ו-1 חודשים)
אהבתי את התובנות שלך. אגב, שמה היה רוזה פארקס.
רונית (לפני 13 שנים ו-1 חודשים)
אם אתה רוצה לראות את הסרט הוא יוקרן היום בהוט באחד מערוצי הסרטים בשעה 17:45 מומלץ הסרט לא פחות טוב מהספר





©2006-2023 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ