ביקורת ספרותית על ואולי לא היו מאת שולמית לפיד
ספר מעולה

---

התרגשתי מאוד בקריאת הספר. הדהים אותי לקרוא על תל אביב בחיתוליה שהייתה למעשה עיר של צעירים, ללא משפחות,מאוכלסת באידיאולוגים או פליטים, ערב רב של שפות ותרבויות. קצת כמו תל אביב של היום אבל כל כך שונה. הספר מגולל את סיפורם של זוג צעיר שעלה לארץ מהונגריה טרם פרוץ המלחמה לישראל ממניעים ציוניים. בארץ מצאו את עצמם מסיבות אלו ואחרות בתל אביב. הספר מתאר את המאבק בין האידיאולוגיה החלוצית לצורך הבסיסי להתקיים ולהשאיר את האידיאולגיה קצת מאחורה. בין דפי הספר מגולל סיפורם היפה של הזוג הצעיר ביתם הקטנה ומכריהם ובעיקר הצלחתי לחוש את הנואשות של הדמויות להיטמע, להשתייך ולמצוא את הדבר הקרוב ביותר למשפחה שהשאירו מאחורה. מעולה ומומלץ בחום.
נ.ב - הכריכה של הספר מרתקת והעבודה הגרפית של הציור קרי הוספת צבעים הופך את הדמויות "האחרות" הישנות לאמיתיות וממשיות. בהיתי בכריכה הזאת זמן רב. חבל רק שסביר להניח שחוץ מהפעוטות כל האנשים בתמונה הזאת שוכנים בעיר שלמטה...

» ביקורות נוספות של דבידו
» ביקורות נוספות על ואולי לא היו