ביקורת ספרותית על ואולי לא היו מאת שולמית לפיד
ספר טוב

---

שיקוף מופלא של תל אביב הצעירה. הסופרת המנוסה מצליחה להעביר את תחושות החלוציות של תל אביב הצעירה יחד עם רגשות האשם והגעגועים למשפחה עם זחילת רסיסי המידע על זוועות השואה, ותחושת העננות הנוצרת ומעיבה על המשך חיי השגרה של העיר, שעד אז היתה מנוכרת למה שנעשה בקרב יהודי אירופה, למרות זרם הפליטים המגיע אליה בתום המלחמה. הקורא מצטרף לעשור גורלי של גיבורי הספר לאה (סידי)ומיקי וממש חי איתם את עיצוב דמותם והשתנותם לאור המטמורפוזה שעוברת על כל החברה הישראלית שמורכבת מאנשי העליה השלישית שהקדימו להגר ארצה בטרם השואה ולעשות ריסטרט בחייהם. אהבתי לקורא ונסחפתי....

» ביקורות נוספות של אלק
» ביקורות נוספות על ואולי לא היו