ביקורת ספרותית על מים אדירים מאת אהרן אפלפלד
ספר לא משהו

---

אהרון אפלפלד הוא סופר תקופת השואה אם כי אינו מפרט על תקופה איומה זו אלא מספר סיפורים על חיי היהודים בפולין לפניה או אחריה והיא ניבטת מתוכם.
קראתי ספרים אחדים של אהרון אפלפלד ונהנתי מהם מאוד ביחוד מ"פולן ארץ ירוקה,אל ארץ הגומא, האיש שלא פסק לישון". כולם בנימה של אוטוביוגרפיה שניכר בהם שהסופר חווה אותם בעצמו ומוסיף להם נופך ספרותי סיפורי.
אני אוהבת את שפתו התאורית היפה את דרכו לספר סיפור מורכב בשפה קולחת ומדברת אל הלב.
אבל...
את מים אדירים לא הצלחתי לסיים... נאבקתי עימו יותר משבועיים ולבסוף הנחתי אותו .
נראה לי כי הספר היה מתאים יותר לסיפור קצר. מסעו של יששכר בשדות הבוציים של בוקובינה נמשכים ללא סוף, שוב ושוב ועוד פעם ועוד פעם חוזרת הנימה האבלה על מות ה"אבות" על מות אשתו האהובה על הבוץ על הסוסים , על חוסר יכולתו להתפלל וכו.. העלילה מתקדמת באיטיות רבה מידי גם אחרי שיששכר הגיע למטרתו והוא חוזר בדרכו לביתו. אבל כאן כבר לא היתה לי סבלנות לקרוא הלאה...

» ביקורות נוספות של דולדול
» ביקורות נוספות על מים אדירים