ספר לא משהו
הביקורת נכתבה ביום שבת, 15 באוקטובר, 2011
ע"י דולדול
ע"י דולדול
לא אהבתי. העלילה לא הגיונית והדמויות ממש רחוקות מהמציאות אפילו הספרותית.
אמנם השפה קולחת ואין ספק ששלומית אברמסון יודעת לכתוב. את ספרה הראשון אהבתי מאוד ולכן כגודל הציפיות - גודל האכזבה.
יש כאן אוסף של דמויות שרובן ככולן אומללות. סימי נתונה בלחץ נוראי של בדידות וצורך בחברה שבשבילה היא מוכנה לכל תעלול אכזרי וסדיסטי.
אביה נאלץ להתחתן עם אשה שפגש פעם אחת בלבד ואינו אוהב אותה. האם רק רוצה לנוח ואינה מסוגלת לאהוב את בתה סימי.
השכנים הטובים מוכנים לשמש שמרטף בעת הצורך אבל אין כל פירוט עליהם מלבד היותם שמרטפים.
השכנה הנכריה אינה יכולה לתפקד ומאז הולדת בתה היא רק נחה וישנה. בעלה הוא אולי מרגל שתמיד נעדר מן הבית וסיפור הכרותם מוזר ולא מתקבל על הדעת.
הדמות החיובית האחת בספר היא "ליכטר השטן" ניצול שואה שכולם מתרחקים ממנו כי היה ספר במחנה ריכוז ושרת את הנאצים.
חברתה של סימי מעללת בה ולבסוף רוצחת את אמא שלה.
נו באמת...
2 קוראים אהבו את הביקורת
2 הקוראים שאהבו את הביקורת
