ספר מעולה
הביקורת נכתבה ביום שני, 5 בספטמבר, 2011
ע"י tuli
ע"י tuli
אני מאוד אוהבת את הספר הזה.
את הסיפור הראשון, שלאף שטונדה, שמעתי לראשונה בשיעור ספרות בתיכון, כשהמורה לספרות סמדר, שהיתה חיוורת, עם שיער צהוב, דליל ודהוי, ומשקפיים עגולים קטנטים, וקול דקיק וחורק עם הגייה של עצרת יום הזיכרון, הקריאה לנו אותו.
שנים אח"כ רכשתי את הספר, כי הכתיבה המקסימה, הקולחת, המשובצת בתיאורים מדוייקים ומטאפורות פיוטיות, עשתה לי את זה.
ולא התאכזבתי.
אילנה, הגיבורה בסיפור האחרון בספר, שגם הוא נקרא "סוגרים את הים", ממש "התיישבה" לי על דמותה של המורה שלי לשעבר, סמדר.
האנטי-גיבורים של קציר גרמו לי לתחושה מעורבת של קרבת לב והזדהות עם חלק נרחב מחוויותיהם הרגשיות את העולם, ובאותה נשימה נרתעתי מחולשותם, מעזבונם, מכאבם - אולי כי היא כתבה אותם כל כך כל כך טוב.
כתיבה נפלאה, מבט מעמיק וחסר התייפיפות אל נפש הגיבור שאיננו גיבור, וסיפורים שהם גם כפשטם מעניינים.
מומלץ מאוד.
9 קוראים אהבו את הביקורת
9 הקוראים שאהבו את הביקורת
