ספר המתיימר להיות מדעי אבל רצוף כשלים, ומצד שני גם כתוב בצורה דקדקנית ומייגעת.
<mark>גאווין מנזיס</mark> אינו חוקר ואינו הסטוריון וזה ניכר בכל פרק בספר. הוא מחליט מראש מה תהיה המסקנה של הספר והוא מכופף לשם כל את כל העובדות האפשריות, מציב הנחות מקדימות ואז מתייחס אליהן כאל עובדות, נותן הסברים אפשריים לתעלומות ואז מתייחס גם אליהם כאל עובדות, ומתעלם מכל דרך אחרת להסביר את הנקודות שהוא מעלה.
מיותר לבזבז עליו זמן

מהו מקורן של מפות הים העתיקות, אותן מפות שעזרתן ניתבו יורדי ים הפורטוגזים, הספרדים את מסעותיהם ובעזרתן הרחיקו אל מקומות לא נודעים וגילו ארצות ויבשות חדשות? <mark>גאווין מנזיס</mark>, בוגר צי שהפך לחוקר היסטוריה, הבין היטב מה רואות עיניו לכשנתקל במפות העתיקות הללו. המיידע שהיה נתון במפות הללו עמד בניגוד לצפוי. מישהו כבר ידע לפני הספרדים על אמריקה. מישהו ידע נתיבי ים שהתגלו בעולם המערבי רק מאוחר יותר וגאווין מנז

ספר מעניין מאד ומרתק. באומץ לב נדיר ,גאוין <mark>מנזיס</mark> ,מנסה להתמודד עם טענה חדשה, ששונה מכל הידוע לנו על פרק מאד חשוב בהיסטוריה של העולם.לדעתו"מגלי העולם האירופאים ,קולומבוס,דיאס,דה גמה ,מגלן קוק ויתר מגלי העולם הפליגו עם מפות שהראו את הדרך אל היעדים שלהם.הם חבו הכול למגלי העולם מסין,ולמסעות בשנים 1421-1423.איזה מזל היה לאירופאים ואיזה אסון פקד את סינים,כאשר דליקה כילתה את העיר האסורה ב-9 במאי 1421.ה