ביקורת ספרותית על העדינות מאת דויד פואנקינוס
ספר מעולה

---

הרבה זמן לא התאהבתי בספר.

אני אוהבת נובלות זוכות נובל. אני אוהבת ספרות גדולה ושרירית.

אבל אני אפילו יותר אוהבת ספרים קטנים, יפים, עם דמויות שחשובות יותר מהעלילה,
דמויות שאפשר לפגוש ברחוב, פיוטיות או סתם אנושיות,
ועדיף שיהיו קצת קורקיות, בדרך מקסימה מסויימת.

קוראים לי נטאלי. גם אני אוהבת לקרוא. הדמות שלה הזכירה לי את עצמי בכל כך הרבה מובנים.

היא מחפשת עדינות, נטאלי. הספר עצמו הוא התגלמות העדינות בעיניי.

היו ביקורות שקטלו אותו בתואנה שהספר הזה הוא "ספר טיסה" בתחפושת. אני חושבת שהוא בהחלט יכול לשמש ספר טיסה, נסיעה באוטובוס, או סתם להעביר המתנה בתור לרופא, והוא לא עושה זאת בהסתר, או מנסה להיראות כמו רומן רומנטי,
הוא אכן קליל, קולח, זורם, מהיר, מאוד עוסק ברגש, אבל בדרך לא רגשנית - ויש מי שיתחבר לזה יותר, ומי שפחות.

אני אהבתי מאוד,
ויותר.

» ביקורות נוספות של tuli
» ביקורות נוספות על העדינות