ביקורת ספרותית על שגיונות ברוקלין - ספריה לעם # 568 מאת פול אוסטר
ספר מעולה דירוג של חמישה כוכבים
הביקורת נכתבה ביום שישי, 12 באוגוסט, 2011
ע"י ציפי


אני אוהבת את פול אוסטר. עוד לא נתקלתי בספר שלו שאכזב.
גם בספר הזה ניכר הכשרון הגדול שלו לספר סיפור שזורם, מתקדם ומפתיע, בלי רגע אחד של ירידת מתח, ועם דמויות שעל אף שחלקן הזויות – כהרגלו של אוסטר – נשמרת אמינותן.
סיפורו של נתן גלאס מתחיל עם פרישתו לגימלאות. הוא שב לברוקלין, עיר הולדתו, כדי למות בה לבד ממחלת הסרטן שאובחנה אצלו. נתוני הפתיחה המדכאים הללו לא מכינים אותנו לקראת צלילה מיידית לתוך סיפור שבין רגע הופך לסוער ואינטנסיבי. בעקבות פגישה מפתיעה עם אחיינו הוא נסחף בחזרה אל החיים, ובגדול: הוא מעורב, הוא משפיע, הוא יוזם - שוב יש לו משמעות. האיש שנדמה בהתחלה כי הוא זה הזקוק להצלה הופך למציל.
נתן גלאס של התחלת הספר הוא לא אותו נתן גלאס - שממנו היה לי קשה להיפרד - של סוף הספר.
במהלך הקריאה הרגשתי כאילו אוסטר יושב אצלי בסלון ומספר לי מה עבר עליו מאז הפעם האחרונה שנפגשנו... כ"כ טבעי וחף מגינונים, לא מתאמץ להרשים, רגיש, אינטלגנטי ומשעשע. פשוט שובה לב.
משפט יפה שאני לוקחת מהספר הזה: "ילדים יכולים לפצות אותך על כל דבר – חוץ מאשר על כך שיש לך ילדים". אולי בקריאה ראשונה זה נשמע כמו בדיחה, אבל למעשה זו אמירה רצינית ואמיתית שנוגעת בלב המהות של להיות הורה.
ספר מקסים ומומלץ בחום.
23 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת




טוקבקים
+ הוסף תגובה
אלון דה אלפרט (לפני 14 שנים ו-1 חודשים)
אפרתי, כולה כוכבים. את יכולה לישון בשקט.
ציפי (לפני 14 שנים ו-1 חודשים)
אפרתי, אכן לחלק ציונים מהשרוול זה בעייתי, אבל לעובדה שנתת 4 כוכבים או 5 אין כ"כ משמעות, לדעתי. מה שחשוב זה שבדירוגים העליונים של 4-5 כוכבים המסר שמועבר (למי שלא קרא ורוצה לשמוע עליו חוות דעת, או קרא ומתעניין במה אחרים חשבו עליו)הוא שזה ספר טוב או אפילו מעולה, כלומר מומלץ לקריאה. את שאר העבודה עושה הביקורת עצמה, שלמזלנו לא נתונה בסד המגביל של דירוג כוכבי...
אפרתי (לפני 14 שנים ו-1 חודשים)
אין משמעות גדולה לדירוג כשיש 5 כוכבים. הסקאלה קצרה מדי. בסקאלה של 10 כוכבים הרבה יותר קל לקלוע למטרה.
כמה לתת לספר שהוא בעיני 7? 4 זה יותר מדי, שלוש פחות מדי. וכך 9 וכל המספרים האי-זוגיים. יש הרבה ספרים שהם בין מעולה לספר טוב ואני מתלבטת. הרבה פעמים אני נדיבה מדי, אבל נחמץ לי לדרג ספר טוב מאוד כספר טוב, כשאני זוכרת כמה הבדל יכול להיות ביניהם. מצד שני סתם לחלק ציונים מהשרוול זוהי זילות.
אז מה עושים???
אלון דה אלפרט (לפני 14 שנים ו-1 חודשים)
בעיניי, לחלוטין פנתיאוני, ולגמרי 5 כוכבים יש בו את הדבר הזה, המוג'ו, שלא מוצאים הרבה.
Bookworm (לפני 14 שנים ו-1 חודשים)
אוסטר הוא בד"כ מצויין אבל ביננו, 5 כוכבים דווקא לשגיונות ברוקלין? כמובן שעל טעם וריח אין להתווכח ואין יותר מדי משמעות לדירוג אבל פשוט אני תמיד מתלבט כמה לתת ואני חייב לקחת אוסף של ספרים שהם ה- benchmark שלי ל-5 כוכבים ולסדר את השאר לפיהם. בעיני שגיונות ברוקלין הוא לא מהטובים של אוסטר (לוויתן ומוסיקת המקרה הרבה יותר טובים בעיני) ובוודאי לא ספר "פנתיאוני".אני יודע שזה קטנוני אבל סתם מסקרן אותי מה גורם לכם לאנשים לתת מספר כזה או אחר של כוכבים לספר.
ציפי (לפני 14 שנים ו-2 חודשים)
תודה
אוהבת לקרוא (לפני 14 שנים ו-2 חודשים)
ביקורת מעולה!! מסכימה עם כל מילה
עידומיק (לפני 14 שנים ו-2 חודשים)
אכן, אחד הספרים המלבבים שקראתי בשנים האחרונות. תענוג היה לצלול לתוך העלילה והסיפור הססגוני. ולמרות שקיים מוטיב טראגי בתאור הדמויות, הרי לא יכולתי שלא להישאב לתוך האופטמיות שהן מקרינות, כמובן תחת שרביטו הכל כך כשרונית של פול אוסטר. והביקורת שלך רק הזכירה לי שוב עד כמה הופתעתי מסגולותיו של הספר המיוחד הזה.
ציפי (לפני 14 שנים ו-2 חודשים)
תודה שין שין
שין שין (לפני 14 שנים ו-2 חודשים)
גם הביקורת מקסימה.





©2006-2023 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ