הביקורת נכתבה ביום ראשון, 31 ביולי, 2011
ע"י לימור
ע"י לימור
אני מכירה את סייד קשוע מאז שהתחיל לכתוב בכל העיר, קראתי אותו כל שבוע ונהנתי מאוד לא רק מההומור שלו, אלא גם מהכנות הטבעית שלו נטולת הפוזות שלא פוגשים כל יום.אחר כך קראתי את "יהי בוקר".כאבתי איתו את כאבו.אחר כך בא Gבודה ערבית" המצוינת. אבל "גוף שני יחיד" הפחיד אותי.הוא רואה את היהודי מתנוון, מטפל בו במסירות, לומד את חייו שהיו לו, ואחרי שהוא נגמר (אין לי מילה יותר מתאימה במקרה הזה)---לוקח את זהותו, כלומר את מקומו.תמרור אזהרה ליהודים מסוימים. לסייד אני רק יכולה להגיד: לא כל היהודים מתנוונים, ב"ה.
4 קוראים אהבו את הביקורת
4 הקוראים שאהבו את הביקורת
