ביקורת ספרותית על הארנב מפטגוניה מאת קלוד לנצמן
ספר מעולה דירוג של חמישה כוכבים
הביקורת נכתבה ביום ראשון, 31 ביולי, 2011
ע"י דני


הארנב מפטגוניה- קלוד לנצמן

סיפור זיכרונותיו של קלוד לנצמן, שנולד ב- 1925, קיבל את עיקר פרסומו בשנת 1985 בעקבות הסרט המונומנטאלי "שואה" אותו יצר במשך שתיים עשרה שנה (הסרט אינו דוקומנטארי, כיוון שאין דוקומנטציה של השואה ובפרט לא של ההשמדה, אלא הוא תיעוד העדויות של אנשים שחוו את התקופה). לדעתי, בחר לנצמן בשם המוזר והתמוה לספר כהנגדה לתיעוש השיטתי של המוות במהלך השואה. ארנב הוא סמל לחיי חופש ופריון (בספר שני תיאורים של ארנב הנמלט לחופש; הראשון, של ארנב הנלכד באורות פנסיה של מכונית בעת טיול בפטגוניה ובשני הוא מספר כי בשעת צילומי הסרט "שואה" רודולף ורבה תאר, שלא למצלמה, את בריחתו מבירקנאו ובאותה עת ממש חמק לו ארנב אל מתחת לגדר התיל- סצנה שנותרה בסרט והתקבעה בזיכרונו של לנצמן).
"הארנב מפטגוניה" הינו סיפור חייו הבלתי שגרתיים אינטלקטואלית, פוליטית ויצירתית שבהם היה מעורב הרבה שמחה ועצב. על רקע משפחתי קשה נע הספור מהשתתפותו של לנצמן כנער בתנועת ההתנגדות לנאצים (resistant) עובר לפרשת הזוגיות הממושכת (שבע שנים) עם סימון דה בובאר, לשותפות הרעיונית והתרבותית עם ז'ן פול סארטר וממשיך בתיאור ההתנגדות הפעילה לקולוניאליזם ולתמיכה במאבק לעצמאות אלג'יר, "גילוי" ישראל ויצירת הסרט שואה. הזיכרונות יותר משהם סיפור חייו של לנצמן הם הצהרה בדבר אמונותיו ונאמנויותיו. מחויבותו של לנצמן לישראל ניצבת במרכז מהותו, הוא חש זיקה עמוקה לעם בישראל חרף חילוניותו והרקע התרבותי הצרפתי שלו.
לנצמן פותח את הספר במילים: "הגיליוטינה- ובאופן כללי יותר, עונש המוות והדרכים השונות של ההמתה- הייתה העניין החשוב בחיי". הוא מספר על משרתת כלשהי שלקחה אותו בגיל שתים-עשרה לסרט שמראות אחדים בו לא עזבהו יותר לעולם, התנפלות על מרכבת דואר של ליון ביער אפל, משפטו של חף מפשע שנידון למוות והגרדום שהוצב במרכז העיר הגדולה. ואכן במהלך רוב חייו הוא חש כרדוף מהרצח ההמוני שביצעו היטלר וסטלין, מהדיכוי הצרפתי באלג'יר שכלל שימוש בעונש מוות, מהאיום להשמדת ישראל בשנת 1967.
הספר כתוב נהדר ומתאר חיים מורכבים ביותר, הוא מביא תיאור של חלק בשמאל הצרפתי וזורה אור על אירועים משמעותיים בהיסטוריה הפוליטית והאינטלקטואלית של צרפת המודרנית כמו גם על הרעיונות, היחסים, התרבות והרגשות במעגל שסבב את סארטר ואת סימון דה בובאר.
10 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת




טוקבקים
+ הוסף תגובה
הלל הזקן (לפני 14 שנים ו-1 חודשים)
אהבתי גם את הספר... וגם את הביקורת שלך !





©2006-2023 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ