דניאל כהן שגיא (נולד ב-1943 בעפולה) הוא סופר ומשורר עברי, עיתונאי שדרן ועורך תוכניות רדיו, וחוקר חשיבה אסטרטגית.
כהן שגיא היה עורך ומפיק תוכניות בגלי צה"ל ובערוץ 1 בטלוויזיה. והיה כתב ה"דויטשה צייטונג" בארץ בשנות השבעים. הוא בוגר בית הספר הגבוה לתקשורת באוניברסיטת מינכן, גרמניה, ובוגר "המכון לעתיד אלטרנטיבי" בארצות הברית. בשנות השבעים נעלם מחיי הספרות והתקשורת בארץ, נסע לארצות הברית, ולאחר שהות של שנים בארצות הברית, התמחה בחקר החשיבה האסטרטגית. עוסק מזה רבע מאה שנים בנווט תהליכים אסטרטגיים ובבירור התרבות הארגונית של ארגונים למטרות רווח.
מאז שובו ארצה, 2005, חזר אל הפרוזה העברית. ומאז 2008, פרסם כבר שני רומנים, המתווספים לספרים שפרסם בטרם יציאתו. דניאל כהן שגיא כותב על שנות גידולו ולימודיו בארץ, על חייו במשפחה מאד מורכבת של יוצרת ומשוררת מצד אחד ואב קשוח תובעני ולא ספרותי כלל מצד שני. סיפורה המיוחד של אמו מלווה אותו בכתיבתו, אף שלא כתב עליה במישרין. בדידותה של נערה עולה מצ'כיה, שירתה הגרמנית, בידודה בקרית ספר, מקס ברוד המסייע ועוד - כל אלה נכרכים ברומנים שלו, אך כאמור לא כתב המפורש על אמו.
בין העורכים שאיתם עבד כהן שגיא חיים פסח ויגאל שוורץ.
ספריו:
איש ציפה בפנים שאזלו, שירים, תל אביב, ספרית פועלים, תשל"ו 1976.
מר פריפקה, רומן, כתר ספרים, 1980.
מותו של בנימין, רומן, זמורה ביתן, תשמ"ד 1984.
כאילו יום אהבה אחרון, רומן, אבן חושן, תשס"ט 2008.
אהבה גרמנית, רומן, זמורה ביתן 2013.
אשה לוקחת לה מאהב, הוצאת כרמל, 2017.

דניאל כהן שגיא (נולד ב-1943 בעפולה) הוא סופר ומשורר עברי, עיתונאי שדרן ועורך תוכניות רדיו, וחוקר חשיבה אסטרטגית.
כהן שגיא היה עורך ומפיק תוכניות בגלי צה"ל ובערוץ 1 בטלוויזיה. והיה כתב ה"דויטשה צייטונג" בארץ בשנות השבעים. הוא בוגר בית הספר הגבוה לתקשורת באוניברסיטת מינכן, גרמניה, ובוגר "המכון לעתיד אלטרנטיבי" בארצות הברית. בשנות השבעים נעלם מחיי הספרות והתקשורת בארץ, נסע לארצות הברית, ולאחר שהות של שנים בארצות הברית, התמחה בחקר החשיבה האסטרטגית. עוסק מזה רבע מאה שנים בנווט תהליכים אסטרטגיים ובבירור התרבות הארגונית של ארגונים למטרות רווח.
מאז שובו ארצה, 2005, חזר אל הפרוזה העברית. ומאז 2008, פרסם כבר שני רומנים, המתווספים לספרים שפרסם בטרם יציאתו. דניאל כהן שגיא כותב על שנות גידולו ולימודיו בארץ, על חייו במשפחה מאד מורכבת של יוצרת ומשוררת מצד אחד ואב קשוח תובעני ולא ספרותי כלל מצד שני. סיפורה המיוחד של אמו מלווה אותו בכתיבתו, אף שלא כתב עליה במישרין. בדידותה של נערה עולה מצ'כיה, שירתה הגרמנית, בידודה בקרית ספר, מקס ברוד המסייע ועוד - כל אלה נכרכים ברומנים שלו, אך כאמור לא כתב המפורש על אמו.
בין העורכים שאיתם עבד כהן שגיא חיים פסח ויגאל שוורץ.
ספריו:
איש ציפה בפנים שאזלו, שירים, תל אביב, ספרית פועלים, תשל"ו 1976.
מר פריפקה, רומן, כתר ספרים, 1980.
מותו של בנימין, רומן, זמורה ביתן, תשמ"ד 1984.
כאילו יום אהבה אחרון, רומן, אבן חושן, תשס"ט 2008.
אהבה גרמנית, רומן, זמורה ביתן 2013.
אשה לוקחת לה מאהב, הוצאת כרמל, 2017.