ביקורת ספרותית על עוץ לי גוץ לי - מחזה בחרוזים על פי אגדות גרים.איורים:אריה נבון מאת אברהם שלונסקי
ספר מעולה

---

מה--עוץ לי גוץ לי ??!!- ספר ילדים ישן!!!!
טוב, ומחזה ילדים מוכר !!!!
שלונסקי ונבון - מי הברנשים האלה ??!!
אאהה --קונץ, בפנים -סוד כמוס .
------------------------------------
והסוד -שילוב של:
-חרוזי-המילים, המונולוגים המצחיקים, משחקי-הלשון המתוחכמים במדרג שפה עברית גבוהה של שלונסקי.
-ציוריו הייחודיים של אריה נבון.
הם הקסם -שאין שני לו .
------------------
בחג האחרון שמעתי ברדיו תוכנית על שלונסקי,ובין היתר השמיעו את שיר הפתיחה "בוקר טוב "מהמחזה,פתאום שמתי- לב למילים ואמרתי לעצמי-צריך לקרוא את הספר.הלכתי לספריה
והעותק היחידי הינו בלוי,מודבק בסלו-טייפ חום ישן,
דפיו צהובים חומים וקצותיהם מרופטים,מקומטים.
מהדורה משנת 1976.{המהדורה הראשונה פורסמה ב-1965},אך תנו לי רק ספרי-ילדים כאלה -שוויים מיהלומים במכרות המלך שלמה .
-------------
והספר נפתח בהקדשה יפיפייה מסבא אברהם לנכדתו בחרוזים .
ועוד כתוב:" מחזה בחרוזים"
עפ"י אגדות גרים
עיבד אברהם שלונסקי
צייר אריה נבון.
ספרית "השפן הסופר ",{איזה שם נהדר לספריית ילדים}.
ובהמשך בפתח דבר תיאור יפה,מצחיק,משעשע,מרתק,בעברית שמילותיה נשכחו,נעלמו,נמוגו והם כולן קסם ועונג צרוף.
בסצנת הפתיחה נשזרים חרוזים מופלאים בפיהם של דמויות ששמותיהם חכמים ומשעשעים :
המלך
שררמון- שר-הארמון
שרוצר- שר האוצר
הטוחן
בת-הטוחן
החצרונית
החדרונית
המשרתת
עוץ לי גוץ לי הוא האישון .
וכל משפט בסיומו מתחרז עם זה הבא אחריו בווירטואוזיות מילולית בלתי-צפויה ,מרתקת ומשעשעת :
- "חורץ -לשון! מה כל החרץ
אשר הרצת לקהל?
- אישי השר, פה אין שום חרץ,
זה סתם שעור בדרכרץ
לפי מסרת ההיכל" .
ו-
-"אתמול ברפת עין-חרש
נולדה עגלה שאין לה ראש.
-וזה מפריע לה להיות
פרה כיתר הפרות?
-לא,אדרבא!וכבר שמעו
איך היא עונה אפילו 'מו'!
-בלי ראש?! ובכן,באיזה אפן
ה'מו' יוצא לה?
- יוצא דופן!
-וזה מזיק לממלכה?
-אולי לעם אך לא לך!
-אם כן,כשר! המשך דבריך.
---------------------------------------------
וניבי -מילים:-"כי האוהב- מבין- והמבין סולח",
-"פאטלי"-כך הסבירו -זהו בערך-"אוויה לי"!,
-"קטסטרופה היא פשוט "צרה צרורה" או "פורענות".
- "הוא יענש ! הוא יענש!
כי כל שקריו הם שין-קוף -ריש".{הוא זיכרון ילדותי}.
--------------------
והציורים של אריה נבון,שזורים מחוטים דקים דקיקים של מכחולים בשחור ובאדום ,והם נוסעים לטיול ציורי לארץ פרס,מדי,ושחרזדה באלף לילה ולילה.

-----------------------
ולי ברור שההורה היושב עם ילדו לקרוא ביחד את החרוזים המופלאים האלה של שלונסקי,ולהתבונן בציוריו הקסומים של אריה נבון ,זהו מסע בילדות שלא נשכחת .
ולי שבילדותי -לא הקריאו לי ולא ישבו עימי -כי לא היה כסף לקנות ספרים ,כי ההורים היו אנשים קשיי-יום,
אני את ילדותי מחזירה לעצמי בכל פעם מחדש,וזאת הפעם עם עוץ לי גוץ לי של שלונסקי ונבון.
נ.ב.- כיוון ואת הספר לספריה צריך להחזיר ,אז קניתי לי ספר חדש -הדפסה שלוש עשרה -2008 .

" עוץ-לי-גוץ-לי
זה נחוץ לי,
זה נחוץ לי עד מאד,
שהסוד יהיה לסוד.
סוד!
סוד!
סוד!
זה נחוץ לי עד מאוד!"

» ביקורות נוספות של חמדת
» ביקורות נוספות על עוץ לי גוץ לי - מחזה בחרוזים על פי אגדות גרים.איורים:אריה נבון