ביקורת ספרותית על אן מהחווה הירוקה (האסופית) - אַן שֶרְלִי האסופית #1 מאת לוסי מוד מונטגומרי
ספר בסדר

---

הילדה אדומת השיער ובהירת העינים הזו הפכה להיות חלק מנשמתן של מליוני ילדות בעולם. היא איננה חברה "ספרותית" דמיונית- היא חלק מן העינים,הלב, הנשמה. היא גילתה לנו את היכולת המבורכת להביט על העולם ולראות את הטוב שבו, את האנשים, ההומור והחברות ובעיקר את עולמות הדמיון הקסומים המצויים בכל מקום, בשביל כולם. היא לא "מלאך" כמו פוליאנה, : היא מסתבכת, מתפרצת, זוכה לנזיפות ועונשים, וחוטפת לא מעט סטירות לחי מן החיים, אבל כאשר המבט הוא בהיר ופונה אל היופי והכוכבים, ומתעלם מן הקטנוניות, הרגזנות, והקנאה, החיים הם כל כך הרבה יותר יפים.. כן , יש חלק כזה בנשמתה של נערה או אישה. לפחות אלה ( ומי לא? ) שקראו את "האסופית " או "אן מהחוה הירוקה".

כשבתי רק הגיעה לגיל המתאים נתתי לה לקרוא את הספר שאני קוראת מאז ילדותי. בלי הרבה מלים. וראיתי את הפלא: ממרחק של דור, ראיתי אותה נכבשת, נושמת את אבונלי, צוחקת וכועסת על רחל לינד, מזילה דמעות על מתיו עדין הנפש, מתאהבת בג'ילברט, הולכת שלובת זרועות עם דיאנה ביערות המופלאים ששרכים ופיות מטיילים בהם.

כל ימי ילדותה של בתי חלמנו שיום אחד,, יום אחד ניסע לאי הנסיך אדוארד ונבקר את אבונלי, ונחפש את החווה הירוקה, ושביל האוהבים, ויער הרוחות, ומעין הנימפות. ויום אחד זה קרה. ממש ממש לפני שהיא התגייסה לצבא.

,זוית אחרת על אן אדומת השיער וטיול למחוזות הספר ברשימה "האי הקסום" בבלוג שלי:http://blog.tapuz.co.il/girlkido

» ביקורות נוספות של דליה
» ביקורות נוספות על אן מהחווה הירוקה (האסופית) - אַן שֶרְלִי האסופית #1