תמיד חשבתי שנחום גוטמן הוא בעצם צייר שכותב קצת סביב הציורים שלו. הפעם הזאת בקריאה מחודשת של "החופש הגדול או תעלומת הארגזים" התברר לי שהוא פשוט אמן רב חושי. הוא לא רק מצייר תמונות, ומצייר תמונות במלים, הוא קולט כל הזמן בכל חושיו- חוש הטעם, המישוש, השמיעה, ומצליח להעביר את המסרים הרב חושיים האלה, עמוד עמוד, לאורך כל הספר שלו. שלא לדבר על חוש אחר חשוב מאד- חוש ההומור. בקיצור אני נהנית מהספר הרבה יותר כיום מאשר אני זוכרת מילדותי. כתיבת מולטמדיה אמיתית !
שני תלמידי גימנסיה מתל אביב הולכים ( ברגל כמובן) לרחובות לעבוד בבציר הענבים. הימים ימי מלחמת העולם הראשונה והתורכים עדיין בארץ, שולטים באמצעות חיילים פראיים ובורים ומתעמרים בישובים הקטנים של היהודים. רעב, דיכוי, תליות, גירושים, רדיפת הציונות,מגיפות טיפוס, הכל הכל מוזכר רק בדרך אגב, כרקע לסיפור הבלשי שבו מסייעים שני הגימנזיסטים שלנו להבריח שני ארגזים מלאים כסף לידי "ועד הפעולה" שמטרתו לסייע בידי הישוב היהודי הקטן לשרוד את השנים הקשות האלה.
וברקע מככבים הגיבורים האגדתיים של הישוב באותם הימים- אנשי ה"שומר" המופקדים על שמירת הכרמים והפרדסים של רחובות: ניסנוב, חנקין, ועל כולם ה ג י בור של אותם הימים- יגאל השומר.
על "החופש הגדול או תעלומת הארגזים" בבלוג שלי: http://blog.tapuz.co.il/girlkido










![אל תגע (תיגע) בזמיר [מהדורת 1964]](https://cdn.simania.co.il/bookimages/covers6/63767.jpg)





