ביקורת ספרותית על סערה באביב מאת דבורה עומר
ספר בסדר

---

אם זה היה ספור אגדה לילדים הוא היה מתחיל במלים: "היה היה נסיך מכושף שחי בגן סודי, מלא פרחים ושיחים ירוקים, צפרים צבעוניות וסחלבים נדירים. הדרך אל הגן היתה נעולה , איש אינו יוצא ואינו בא"

אבל אנחנו כאן בארץ ישראל, הקשה והתובענית, והאגדות מצויות רק בעיני המתבונן ובליבו.
כשהייתי סטודנטית למדתי בהר הצופים בירושלים, שנים רבות לפני שהפך להיות גוש בטון. יום אחד הגעתי בשיטוטי לפינה מסקרנת : שאריות של גן שהיה פעם אולי מטופח וכעת היה מגודל פרא, עצים רבים, שבילים וערוגות מגודרות, הרבה עשבים ושיחים. ובפינה שלו: א מ א לה ! מערה ובה קברים!! זה היה הגן הבוטני הישן, שנזנח כמו כל הר הצופים בשנים שעד מלחמת ששת הימים. עד שאפשר היה לחזור ולהגיע באופן חפשי אל הר הצופים. ובפינת הגן היתה חלקה מיוחדת במינה- פינה שנטע סטודנט צעיר ומבריק ובה גידל אירוסים נדירים ורבי צבעים. יצאתי לחפש אותו: בעזרת ספרה של דבורה עומר" סערה באביב", וספרו של שמעון קושניר "האירוסים עוד פורחים". הטיול הוליך אותי אל טוביה קושניר, אל ילדותו הבודדה, אל המפלט שמצא בטיולי הטבע שלו, אל חדות עיניו לראות את הנפלאות של הסביבה שלו, הילד מכמיר הלב, הבוטנאי המבריק, איש הטבע, והחייל ב"במחלקת ההר".
עוד על טיול בעיקבותיו של טוביה קושניר, איש הל"ה בבלוג שלי http://blog.tapuz.co.il/girlkido

» ביקורות נוספות של דליה
» ביקורות נוספות על סערה באביב