בזבוז של זמן
הביקורת נכתבה ביום שני, 23 במאי, 2011
ע"י מיליו
ע"י מיליו
את הספר הזה השארתי לסוף. מהביקורות, בגב הספר וכאן באתר הייתי בטוח שהקריאה בו תהיה תענוג צרוף ורציתי להנות מהציפיה.
ואז, מעט נרגש, התחלתי לקרוא. ההתחלה- על ילד שקורא ספר נשכח בשם "צלה של הרוח", שחווית הקריאה בו היתה כל כך חזקה שהוא הרגיש שהוא חייב לגלות מה קרה לסופר האלמוני.
יש טריק כזה, שכשכותבים ספר שבמרכזו ספרות טובה, או אומנות גבוהה - משהו מהאיכות המנצנצת של מושא הכתיבה נדבק בכתיבה עצמה. זה טריק קצת חנפני, שהרי אתה קורא את הספר הזה בו מסופר על הצלה של ספרים מופתיים, מכאן אתה מעריך ספרות טובה, מכאן שאתה בעל טעם איכותי. החשד הזה, שמדובר בטריק ריק שבא לכסות על שטחיות פנימית ניצת מהר מאוד במהלך הספר הזה. לא הבנתי מה כל כך טוב בספר הנשכח ההוא, ששינה את הילד עד כדי כך שרצה להיות סופר בעצמו ושגם אחרים נשבו בו. אין אחד שקרא לדוגמא את "תולדות האהבה", שבו מוצאת אישה ספר בשם "תולדות האהבה" שהימם אותה בעוצמתו - שלא רצה לקרוא את הספר ההוא בעצמו, כי החלקים המצוטטים מהספר הפנימי כל כך יפים ומקוריים שנדמה שהם טובים מהספר החיצוני. לעומת זאת- כאן הספר הפנימי מתואר כמו טלנובלה והציטוטים סתמיים.
זרמתי. חשבתי, זה לא העיקר בספר הזה, הרי כאן מדובר כנראה במותחן "קסום" ואפל.
אחרי כמה עשרות עמודים הספק כבר חילחל עמוק. כבר אי אפשר היה להתעלם מכך שרמת הכתיבה היתה כשל ספר בינוני לבני הנעורים. השיאים בעלילה שעברתי בדרך היו מלודרמטיים מדי. בכל פעם שחלה התפתחות מעניינת- הדמויות הסטריאוטיפיות והסצנות הנאיביות וחסרות התחכום השאירו אותי מתוסכל. בכלל, הדמויות כל כך מוגזמות- מי שסובל - שבור ומעונה לחלוטין. מי שחלש הוא חסר אונים לגמרי. העולם שחור ומוות הוא הגאולה מהסבל.
זה אפילו לא מותחן אפל. ספר לא נעשה אפל רק כי אתה כותב שאפל בחוץ והדמות בפינה, בחושך היא מה זה אפלה.
אמרתי- ספר שמונע עלילה, גם אם הדמויות שטחיות- יכול עדיין להיות מאוד מבדר. אבל כאן - הספר הזה הצליח להיות בעל עלילה שמצד אחד מסובכת מדי שלא לצורך ויחד עם זאת פשטנית להפליא, ועם כל זה לא מעניינת במיוחד. ההתפתחויות נפתרות בטריקים זולים ובצורה כל כך מרושלת שעמדתי עם פה פעור ושאלתי - וואללה? מילא הפיתרון, שהיה צפוי, אבל בדרך כזו טפשית אתה מספר עליו?
הרבה כאן אהבו את הספר. נכנסתי לחלק מהפרופילים, יש גם כאלה שקוראים ספרים טובים ואהבו את הספר. נשגב מבינתי, לא אחקור, אבל שלא יהיו אי הבנות- אל תיפלו בפח: זה ספר חלש וחלול שמשתמש במילים מתיפיפות כדי שתתבלבלו ותחשבו שהוא עמוק וקסום.
22 קוראים אהבו את הביקורת
טוקבקים
+ הוסף תגובה
|
יוהנס1
(לפני 13 שנים ו-7 חודשים)
אני מסכים עם כל מילה.
מיליו, אני מסכים עם כל מילה שכתבת. גם אני חושב כמוך על הספר הזה.
|
|
|
אלון דה אלפרט
(לפני 14 שנים ו-2 חודשים)
אני התרשמתי אחרת מהספר
אבל בקריאה שניה של הביקורת שלי נראה שהייתי יכול לחשוב גם אחרת, ולמרות זאת אני עומד מאחורי ארבעת הכוכבים שהוא קיבל ממני. מכל מקום, קריאת ספר ההמשך העלתה אצלי מחשבות דומות לשלך. סקירה יפה.
|
|
|
עמיר
(לפני 14 שנים ו-2 חודשים)
כל כך נכון
סקירה משובחת וכל כך מדוייקת. ספר שאין בו פשוט כלום, ובאמת עושה הרבה רוח.
|
|
|
אהוד בן פורת
(לפני 14 שנים ו-2 חודשים)
חמדת, את מוזמנת
לקרוא את כל המאמרים שלי, באתר סימניה ובכלל באתר האישי שלי (www.ebp.co.il) אני תמיד כותב את דעותיי בכנות, בלי להתחשב בדעה הרווחת על ספר כזה או אחר, ואת זה נדמה לי שיכולת להבין עוד בתוכן דבריי. כפי שכתבתי במקום אחר בעיניי דירוגו של ספר כרב מכר אינה קונה את היוקרה שלו.
|
|
|
חמדת
(לפני 14 שנים ו-2 חודשים)
למיליו ולאב"פ- איך
העזתם לצאת כנגד "הרוח " תרתי משמע ? ועוד לכתוב שחור על גבי לבן פה באתר הסימניה שכל דף שני באתר הביקורות מלא שבחים עליו?!יש פה ספרים בזאנר הזה שנחשבים לפחות ליצירות שאם לא קיבלו פרס נובל על איכותם, זה אומר שכדור הארץ אינו מסתובב על צירו .בקיצור -שאפו לכם .
נ.ב. מעולם לא כתבתי מילה טובה או רעה על הספר הזה כיוון ואיני מתקרבת לספרים מסוג זה שאמורים לכתוב היסטוריה להמון . |
|
|
אהוד בן פורת
(לפני 14 שנים ו-2 חודשים)
מסכים לכל מילה
על אף שהספר הזה הצליח מבחינת מכירות לא הבנתי מה כולם מצאו בו, לא רק שרמת הכתיבה שלו שיעממה אותי אלא שהוא הזכיר לי לא מעט ספרים אחרים שכבר קראתי, כמו "תולדות האהבה" של ניקול קראוס שלטעמי מוצלח ממנו הרבה יותר. נכחתי לפני קצת יותר משנה בפגישת קוראים עם מתרגמת הספר, וראיתי כמה שהיא גאה בו כאילו כתבה אותו בעצמה. האמת שבתירגום ספר יש בו משהו מן השיכתוב, ואני לא פוסל את האפשרות שאם הייתי קורא אותו במקור אולי הייתי נהנה ממנו יותר בכל אופן לא הפריע לי לומר לה לנוכח הקוראים האחרים שבניגוד אליי כן אהבו אותו והתחברו אליו, שאם אני הייתי עורך ספרותי לא הייתי מוציא אותו לאור. כשהיא הבינה את השיקולים שאני הייתי מפעיל ראיתי שהיא דיי הבינה אותי, אבל בכל זאת ביקשה להתייחס לספר כאילו הוא עולם ומלואו. תפיסה שהיא פסולה בעיניי, אחרי הכל הספר לא עומד בספריה לבד אבל לפחות דבר אחד כן יאמר להגנתה כי לא מעט ספרים נותנים את התחושה הזאת כאילו הם נקראו כבר.
|
|
|
מיליו
(לפני 14 שנים ו-3 חודשים)
תודה yaelhar, גם הביקורות שלך לא חמקו ממני והן יפות ומעוררות מחשבה.
עמליה את צודקת מאוד. יש ספרים שלא התחברתי אליהם אבל יש אפשרות שאחזור אליהם בעתיד, אולי הפרספקטיבה תשתנה ותשנה את דעתי. לספר הזה לא אחזור, אי אפשר לחזור לגיל 13. |
|
|
עמליה בת דבורה ובנימין
(לפני 14 שנים ו-3 חודשים)
,תגובה לבקורת/צלה של הרוח
בספר ישנו מוסר השכל ענק ואף נחמה קטנה/גדולה
בזכות:ראה סוף עמ' 460,,עד כמה שזכור לי:) ובכללי ,כמו כל קריאה בספר המגיע בצורה זו או אחרת לעיונך/לידיך,תלוי באיזה "מצב-רוח" ,תחנה או מצב התפתחותי +-הנך נמצא ואם תוכן הספר משרת משהו בחייך. לעתים כובש ספר מסוים את לבך ולעתים ההיפך..:לא פעם קורה לנו שרק אחר-כך,מאוחר יותר יורדים ה"אסימונים":) |
|
|
yaelhar
(לפני 14 שנים ו-3 חודשים)
הביקורת שלך
מבטאת טוב מאד את מה שחשבתי על הספר. אבל לא רק בגלל זה אני אוהבת אותה: היא טובה בפני עצמה.
|
22 הקוראים שאהבו את הביקורת
