ספר מעולה
הביקורת נכתבה ביום שבת, 7 במאי, 2011
ע"י חובב ספרות
ע"י חובב ספרות
פרימו לוי כותב בהקדמה לספרו "ששום מעשה מן המעשים המסופרים איננו פרי הדימיון", ועל כן לכתוב ביקורת על הספר, יהייה זה מן העוול, ואף יומרני מצידי, ובכל זאת מצאתי לנכון לכתוב מספר דברים, מכיוון שהרגשתי צורך בכך.
בחרתי לקרוא את הספר ביום השואה, כמו חלק מכם. הקריאה אצלי התארכה במעט. כל פרק מבחינתי היה סיפור בפני עצמו, לא פעם עצרתי ולקחתי פסק זמן, כדי לנסות להבין ולעכל את שעבר עליו. יתרה מזאת, תאור חייו במחנה היכו בי, כמו פטיש על סדן, וחילחלו בי לאיטם, כמו מיים באדמה והשאירו משקעים, שלא ישכחו במהרה, אם בכלל.
קטע אחד שבה את ליבי במיוחד, בו מספר פרימו לוי את סיבת הישרדותו במחנה, וכך הוא כותב:"...אני סבור שבראש ובראשונה בזכות לורנצו היה הדבר, ולאו דווקא בגלל עזרתו החומרית. הרבה יותר משום שביחסו אלי ובמעשיו, בהתנהגותו הפשוטה ובטוב ליבו הזכיר לי מדי יום שעדיין קיים עולם אנושי וצודק מעברה השני של גדר התיל...הודות ללורנצו לא שכחתי שאף אני עצמי אדם."
אני מצטרף להמלצות הקריאה של קודמיי, ואף רואה בזה חובה, כחלק מצוואתו כפי שכתב: "הצורך לספר 'לאחרים', לשתף את 'האחרים' היה לנו שוכני המחנות, לצורך חיוני עוד לפני השחרור וגם אחריו...הספר נכתב כדי לספק צורך זה."
יש דברים שנשגבים מבינתו של אדם -"הזהו אדם?" הוא אחד מהם.
20 קוראים אהבו את הביקורת
20 הקוראים שאהבו את הביקורת
