ספר מעולה
הביקורת נכתבה ביום שני, 25 באפריל, 2011
ע"י panyola
ע"י panyola
דמותו של טרוחיו הינה אמיתית ובזמן שלטונו
נקראה המדינה Ciudad Trujillo קרית טרוחיו
חגיגת התיש היא בעצם החגיגה שחגג הדיקטטור רפאל ליאונידס טרוחיו (טרוחיו=תיש) על גב עמו ברפובליקה הדומיניקנית במשך 31 שנה עד להירצחו.
או אולי כבשיר הקטן בו פותח הספר, עמו חוגג את
יום הרצחו.
הדיקטטורה שהוא הנהיג אינה שונה משום דיקטטורה אחרת בעולם כל המרכיבים הידועים קיימים בה רצח מתנגדים פוליטיים, עינויים,משטרה חשאית,
העברת נכסי מדינה לכיסו הפרטי והטבות מפליגות לבני
משפחתו ומקורביו. בהבל פיו חורץ גורלות.
ביד אמן יוסה ורגס מנתח לפרטי פרטים את את אישיותו של טרוחיו, את פולחן האישיות שנרקם סביבו, את
הציות המוחלט הפחד אהבה והערצה עיוורת של הכפופים לו והעם
הדומיניקני בכלל ובדרך
זה מבינים גם מהי מהותה של דיקטטורה.
הסיפור מתחיל דרך בתו של אוגוסטין קברל נשיא הסנט שסר חינו בעיניו, שאביה הסכים להפגישה
עם רודן זה כשהיא ילדה בת 14 והוא כבר בן 70
ביודעו מה יקרה לה וזאת בתקוה
שבמחווה זה ישיב את קרנו בעיני הרודן. המפגש
הטראומטי הותיר בנפשה צלקות שלא נרפאות גם לאחר שנים רבות גם שהיא כבר אישה כבת 50 ומצליחה ביותר.
לאחר מה שקרה עזבה את המולדת וניתקה קשר
עם העבר ומשפחתה וכמובן עם אביה שעכשיו חולה וסנילי.
זה הזמן שבאה לסגור החשבון איתו וככה מתחיל לעלות
הסיפור על קורות משטרו של טרוחיו.
הסיפור מסופר בזויות שונות על ידי דמויות
שונות דבר הנותן עומק והבנה על שנים אפלות
בהסטוריה של אומה. ובסופו של הספר אני
חשתי כאילו חייתי שם בעצמי וכשהוא נרצח
חשתי הקלה ושמחה כאילו אני אישית השתחררתי
מעונשו של רודן זה.
ספר מסוג זה לא נגמר כשתמה קריאתו , דרושים
עוד מספר ימים לעכל אותו.
הספר לא קל לקריאה יש שם תיאורים קשים מנשוא.
אך מי שמתגבר על הקושי ומסיים אותו יוצא נשכר.
אין מה לומר על וורגס מלבד שהוא גאון וכל ספר
שלו שקראתי עד עכשיו הוא חוויה חזקה.
11 קוראים אהבו את הביקורת
טוקבקים
+ הוסף תגובה
|
נורמן מיילר
(לפני 14 שנים ו-5 חודשים)
ורגס רחוק מלהיות גאון אבל..
מי שקרא את דודה חוליה והכתבן או כל מיני ספרים אחרים שלו, אני כבר לא זוכר אותם, יכול להתרשם שממש לא מדובר בגאון, רחוק מזה. אבל הספר הזה חגיגת התיש הוא ספר אכן מצוין, רומן פוליטי מרשים וכתוב היטב והטבת לכתוב עליו, אז אפשר לומר שלפחות לגביו יש הסכמה.
|
|
|
אנקה
(לפני 14 שנים ו-5 חודשים)
אחלא ביקורת.
זה היה הספר הראשון של ורגיטו שקראתי. אהבתי מאוד.
הסגנון הסיפור הכל כבש אותי. אכן תיאורים קשים אבל מעל לכל זהו סופר שיודע את העבודה שלו. |
11 הקוראים שאהבו את הביקורת
