ביקורת ספרותית על חגיגת התיש מאת מַריוֹ וַרגַס יוֹסָה
ספר בסדר

---

7 מתנקשים מחכים בצד הכביש. רודן מתעורר במיטה רטובה ומתחיל את יומו. ובעתידם ילדה בת 49 חוזרת לאי הולדתה . דרך מבטים וזמנים משתנים פורס ורגס את סיפורה של הרפובליקה הדומיניקאנית תחת שלטון התיש ואחריו.
( יש חשש לנגיעות ספוילר )
למרות שהסיפור מובא מעיניהם של דמויות ומביא את סיפוריהם האישיים הוא מרגיש ( בעיקר בחלקו הראשון ) כתיעוד עיתונאי של תקופה ופחות כסיפורת . הדבר מודגש הן במונולוג של אוריאנה לאביה ובשיחה של טרוחיו לאבס. שתי השיחות מרגישות לא אמיתיות ומופנות יותר לקורא מאשר לשומע.
אני חייב להתוודות שסוג זה של כתיבה הוא לא כוס התה שלי . אני אוהב את הספרות שלי בדיונית. לא ביוגרפיות ולא סיפורים דוקומנטריים. זה לא אומר שאני לא אוהב לקבל את הידע הנוסף על היסטוריה ופרשנות לאירועים – בייחוד במקומות רחוקים ובמיוחד במקומות עליהם כמעט לא שמעתי אבל אני אוהב אותו בכפית עם פודינג סמיך של דמויות, עלילה וסיפורי רקע.
הכתיבה של ורגס יפה. גם בקטעים שהיה לי קשה עם הספר היא משכה אותי להישאר. אבל אני שמח שזה לא הספר הראשון שלו שאני קורא, כי אולי לא הייתי צולח אותו ולא הייתי ממשיך בספריו.
בחציו הראשון של הספר – עד נקודת התפנית (וגם לעיתים אחריה ) התקשיתי להיאחז בדמויות ובסיפור .בחציו השני משהו משתחרר והספר מאפשר יותר הזדהות .
ידוע שהסיפור מתרחש ברפובליקה הדומיניקאנית ויש מספר אזכורים גיאוגראפיים אבל אין תחושה אמיתית של מיהם הדומיניקאנים, הדימוי של טרוחיו בראשי היה של אידי אמין והסיפור היה יכול להתרחש כמעט בכל דיקטטורה באפריקה , דרום אמריקה או אפילו במזרח אירופה –יש שיגידו שזו נקודת זכות לספר אבל חסרו לי העוגנים למקום ולמה ורגס בחר דווקא בסיפור זה לספר.
למרות שלאורך הספר מתוארים פשעיו של משטר וטרוחיו דווקא אחרי מותו מוגברת האימה והאכזריות ובצורה מסויימת מגמדת את מעשיו של טרוחיו .
סיפורה של אוראניה מעט מנותק מהסיפור המרכזי ולא ברור תפקידו בסיפור . האם היא הרפובליקה ? האם נועדה לספר את האפילוג לסיפור ואם כן אזי היא כמעט ולא עושה זאת? האם נועדה לזעזע ו להציג בדרך נוספת את שפלתו של טרוחיו . אם כן אזי סיפורה מגיע מעט מאוחר מדי.
קראתי עד עתה 3 ספרים של מריו ורגס יוסה . כל אחד מהם שונה מקודמו . בשבילי חגיגת התיש הוא החלש מביניהם אבל אני בהחלט רוצה לטעום עוד מהסופר.

» ביקורות נוספות של cujo
» ביקורות נוספות על חגיגת התיש