בזבוז של זמן
הביקורת נכתבה ביום חמישי, 14 באפריל, 2011
ע"י בלדין
ע"י בלדין
לא צלחתי את הספר הזה. גם לא ויתרתי עליו לגמרי, מצד שני, וזה גם אומר משהו. בדרך כלל אין לי נקיפות מצפון שאני נוטש ספר באמצע. ככה אני- אם זה לא סוחף אז זה לא שווה את הזמן. אבל הבעיה עם הספר הזה הוא שהיה לו את מלוא הפוטנציאל לסחוף: עלילה חמודה ומעניינת, רעיונות מקוריים מסוימים (לא יודע עד כמה הם מקוריים, אבל הם ללא ספק קרצו לי מאוד), כתיבה קולחת ואווירה ונופים מאוד צבעוניים ויפים.
אם כך- מה לא עבד? השבלוניות והרדידות שכל כך עייפו אותי. הדמות הראשית אמנם בעלת עבר סבוך ואופי, לכאורה, עמוק ומהורהר, אבל לא הצלחתי לא להזדהות איתה, לא להבין, וקיבלתי את הרושם שהיא פשוט דמות אימו (emo) שגוזרת על עצמה את הנידוי והבדידות והתסכול שהיא חווה. שאר הדמויות? שבלוניות לחלוטין, חסרות כל סממנים מאפיינים שכמעט ולא יכולתי להבדיל ביניהן. כולם גם בלונדיניים, אז בכלל. הצלע הנשית חסרת כל אופי ושם רק במטרה להוות מושא אהבה לגיבור הראשי, ומעבר לזה מרגיש כאילו הסופר רץ עם העלילה, מאכיל את הקורא בכפית ונותן גיבובים של מידע על גבי מידע שלא באמת בא במקום. הדיאלוגים לא אמינים וכך גם האינטראקציה בין הדמויות, שמלבד משולש האוהבים לא קיימת.
בהתחלה זה היה טוב ואפילו מסקרן. הרעיון עם האבנים קסם לי מאוד, כך גם הנופים והשימוש במוטיבים מהמיתולוגיה הנורדית. היו שם רעיונות מקסימים כמו אבירי הדמים ומלחמות האלים. אבל זה לא חיפה.
אולי אני אחזור לזה כשלא יהיה לי מה לקרוא, אבל כרגע זה מרגיש קצת כמו בזבוז זמן.
3 קוראים אהבו את הביקורת
3 הקוראים שאהבו את הביקורת
