ספר בסדר
הביקורת נכתבה ביום שלישי, 22 במרץ, 2011
ע"י panyola
ע"י panyola
קוויטה וסנגאיי חיים בכפר הודי נידח שרבים כמותו, עוני גדול, שנים בהם היבול לא עולה יפה, קוויטה הרה
כשנולדת הבת הראשונה, תולש אותה בעלה מזרועותיה של
קוויטה ומוסרה לבן דודו שקובר אותה חיה.
את הבת השניה שקראה לה אשה קוויטה לא הסכימה למסור ועם אחותה
עוברות מסע מפרך מיד אחרי הלידה לפני שיגלה
הבעל וגורלה יהיה כבת הראשונה, לבית יתומים במומבאי ומוסרת אותה. מאז עצב
געגועים יסורי אשמה עוברים עליה.
הריונה השלישי היה בן ואותו כמובן משאירים בחיים
כי הבן יהיה זה שיעזור לאבא בשדות ואין צורך לחסוך
עבורו כסף למוהר שלמשפחות עניות קשה עד בלתי אפשרי
להשיגו.
בשלב מסויים עזבו את הכפר עברו לעיר ושם עוברים
שנים קשות של השרדות בקושי רב, ודרך סיפורם רואים
שוב את העוני הקשה בהודו את הצפיפות הזוהמה והתחלואים של תת היבשת הענקית הזו.
ביתה של קוויטה נמסרת לאימוץ בידי זוג רופאים שהבעל הודי
והאם אמריקאית אשה גדלה כאמריקאית.
המפגש בין התרבויות מוליד אי הבנות חילוקי דעות
שמתבטאים כשהאם המאמצת מבקרת את משפחתו
של בעלה מאוכל ביגוד מנהגי משפחה וכמה קשה לגשר
על פני תרבויות אלו.
הספר לא גרם לנשמתי לעצור,הקטעים שנכתבים
על הודו הכפר העוני מעניינים ביותר.
מה שקורה בארצות הברית עם ההורים המאמצים והבת
אותי די שעמם ודי דיפדפתי.
לימים גדלה אשה והיתה עיתונאית והיתה אמורה
לשהות שנה בהודו לצורך מחקר על עניי הודו.
דרך מחקר זה והתחברותה לסבתה המאמצת היא
גם עולה על כל הקורות אותה עד שאומצה
אך לא הצליחה לפגוש את הוריה המאצמים.
אך הותירה בידם מכתב ומאמר, המשמח מאד
את ליבם כי לפחות כך ידעו מה קרה עם הבת
האבודה סגירת מעגל.
למי שיש את הספר ימצא בו הנאה למי שאין לא
צריך למהר לקנות .
8 קוראים אהבו את הביקורת
טוקבקים
+ הוסף תגובה
|
אנקה
(לפני 14 שנים ו-6 חודשים)
לקחתי לתשומת ליבי. דוקא התכוונתי לקרוא אותו.
אם כך לא אמהר:) אלך לאט. תודה על ההמלצה.
|
8 הקוראים שאהבו את הביקורת
