ביקורת ספרותית על שומרת אחותי מאת ג'ודי פיקו
ספר בסדר

---

את "שומרת אחותי" קראתי באנגלית, ואני מציינת את העובדה הזו מסיבה מוצדקת שתתבהר בהמשך.

דעותיי על הספר הנ"ל חלוקות, בדיוק כמו דעותיי על פיקו.
מצד אחד יש בספר אנושיות ערומה, נגיעה בנקודות הרגישות ביותר- מה שפיקו עושה נפלא, דריכה על היבלות הטריות והכאובות שלנו כבני אנוש.

עד כאן הכל טוב ויפה, אבל...

מעבר לרעיון נפלא, מעבר לניצרון הקטן, הרעיון הכללי שעליו נבנה הספר כולו, צריך משהו נוסף.
ספר נפלא בעיני הוא ספר שהדמויות בו קמות לתחייה גם אחרי שהסימניה תחובה פנימה, אחרי שהופכים את הדף האחרון ותוחבים את הספר חזרה למדף.
זה לא קרה לי בספר הנ"ל.
סיפור המסגרת היה טעון רגשית, כמו שאני אוהבת, אבל הכל מסביב היה מעורפל, לא סימפטתי שום דמות, לא את אנה או את קייט, ההורים כלל לא דיברו אלי, ושאר הדמויות היו מבחינתי כעצים ברקע של תמונה יפה.

מחוות דעת ששמעתי וקראתי, הרגשתי שאני יוצאת דופן, היחידה שלא הצליחה להתעופף עם הספר, אבל זו המציאות.

זהו ספרה הראשון של פיקו שקראתי, אחריו נתתי הזדמנות גם ל"חוט של חסד", "המעגל העשירי" ו"תשע עשרה דקות", ניסיונות הללו הבהירו לי שכנראה ג'ודי היא לא my cup of tea.
ובנוגע להערה בתחילה, אם מחליטים לקרוא אותה, אז רק באנגלית, כי הספר בעברית מרגיש כמו עיבוד לא מוצלח ומאבד את מעט הקסם שכבר קיים בו.

יש הרגשה בקריאה של התאמצות יתר, רצון לגעת במרעין בישין של החברה האנושית, אבל לא לדעת באמת, לא לפתוח את הפצעים המדממים אלא רק לעבור עליהם עם חומר מחטא, ואז, בדיוק לקראת הסוף, לסגור אותם שוב.

לסיכום:
הספר בנוי מרעיון מעניין, ההתחלה נוסקת אבל בשאר הזמן פשוט נותרים במקום.
אני מדרגת כבסדר, שזה לדעתי הכי עצוב, לא לכאן ולא לשם, תלוי באוויר בדיוק כמו הספר.

» ביקורות נוספות של עדי
» ביקורות נוספות על שומרת אחותי