ביקורת ספרותית על האביב שבלב מאת ברנדן ו. ג'ונס
ספר מעולה

---

יש שלב כלשהו בחיים שנדמה לנו שכבר לא נופתע יותר, שראינו שמענו ועשינו הכל.
חברה המליצה לי על הספר שלדבריה ״מטלטל וקורע לב״ ואני חשבתי לעצמי ״אני אסתדר״...
כך מצאתי את עצמי קוראת את הספר הזה בישיבה אחת, בלי להניח אותו לרגע כאשר תוך כדי אני מאבדת שוב כל אמון כלפי המין האנושי.

קשה לי לומר מה הכי שבר אותי, שטיפת מוח המונית, חיים אומללים, העובדה שסוחרים בבני אדם או תעשיית המין המנצלת נשים בצורה מזעזעת.
כשחיים בחברה משוחררת (וכן, אפשר להתווכח על זה) קשה להבין איך ייתכן שאדם מאבד את עצמו, ומצד שני מאוד קל להבין את זה, איזה אדם יכול לומר שהוא לא מושפע מדרך החיים שלו?
הרי גם התקשורת והטכנולוגיה מכתיבים את מסלול חיינו, רק שכאן יש לנו הרגשה שכל המעשים שלנו הם בחירה עצמית לעומת התושבים בצפון קוריאה שמודעים לעצמם הרבה יותר- אני מאמינה מלבד הרצון של הסופר להביא את העניין של מצוקת התושבים בצפון קוריאה לקדמת הבמה יש איזה ניסיון לעורר גם אותנו בחברה ה״מתוקנת״.
בכל אופן, זה היה מאוד לא קל לקרוא את הלך המחשבה של אותן הנשים שלחייהן אין מטרה, וברגעים של פיקחות הן מגלות שהעולם שציירו עבורן הוא שקרי.
ועכשיו בואו נדבר על הנשים, אני מאמינה שדיכוי הוא דבר שאף פעם לא נעלם מהעולם, הסיפור הזה לא יכל להתרחש אם גיבורי היו גברים.
העבודה שזה היה כל כך קל למכור את אותן הנשים, לשעבדם, להעביר אותן ממקום למקום תוך כדי יחס משפיל ומבזה בגלוי היא מדאיגה, בלי לפרט מהעלילה הקטע שבו אחת הנשים עוברת התעללות מזעזעת בעוד כל אותם האנשים, הטכנאים ואנשים הסאונד, עומדים וצופים בזה, היה בלתי נתפס ומחליא.

למרות הכל, התיאורים הגרפיים שמזעזעים, הקלות הבלתי נסבלת בה חיי אדם אינם שווים לכלום, העובדה שאומה שלמה חיה במצב שכזה (ואני לא תמימה, דברים מזעזעים קורים בכל רגע) ובעיקר המקום של נשים וגברים בתעשיית המין, אני מסרבת להאמין בדעות שיצא לי לשמוע על כך שנשים עושות את זה בשביל ״הכיף״ או שהן מרוויחות מזה, זו תעשיה שזועקת ניצול נשים וילדים בצורה המכוערת ביותר ובקלות, עם כל זה אני מאמינה שישנו כוח אדיר בעולם הזה, הכוח לשכוח ולהמשיך הלאה.
מצד אחד זה אותו הכוח שמאפשר לדברים שכאלו להתרחש בעולם אך הוא גם האמצעי לצאת מסיטואציה נוראית, גי לקחה את הכוח הזה והזכירה לעצמה כל הזמן שאפשר לשבור הכל חוץ מאת הרצון לחיות.

אני מעודדת את כולם לקרוא, עם הכאב והצער, אסור לנו להדחיק דברים רק בגלל שקשה לנו להכיל אותם.

» ביקורות נוספות של עדי
» ביקורות נוספות על האביב שבלב