ביקורת ספרותית על הנערה שבעטה בקן הצרעות - מילניום #3 מאת סטיג לרסון
ספר מעולה דירוג של חמישה כוכבים
הביקורת נכתבה ביום ראשון, 13 במרץ, 2011
ע"י michal_84


טוב, אז אפתח בזאת, שכמו את הספרים הקודמים בסדרה, גם את הספר הזה אהבתי מאוד! הכתיבה מעולה וכך גם רמת המתח. מעבר לכך, אחרי שלושה ספרים עביי כרס למדתי להתחבר לדמויות וממש להרגיש חלק מכל אחת ואחת מהן. כמו שכבר נכתב כאן- הספר הזה בעצם סוגר את כל הקצוות ומסביר אחת ולתמיד מה קרה לליסבת סאלאנדר. רבים כתבו כאן שהספר מאוד עמוס מבחינת שמות, אני חייבת להודות שממש לא הרגשתי את זה! נכון, יש הרבה עלילות משנה והסופר מעניק עומק לכל הדמויות שלהן- וכל זאת מבלי להעמיס על הקורא יתר על המידה. הדמויות וסיפור חייהן וההקשר שלהן לעלילה נכנסים בהדרגה לסיפור ולפי דעתי זוהי אומנות הכתיבה לשמה: לא להציג את כול הדמויות בבת אחת (דבר שיוצר בלבול, כמובן) אלא להכניס אותן לאט לאט- כל אחת בעיתה. מעבר לכך- אם דמות ישנה נכנסה לתמונה, הסופר טרח להזכיר מי היא ומה תפקידה. כמו שכבר כתבתי- זהו חלק ניכר מאמנות הכתיבה (לדעתי). אני אישית אוהבת לקרוא על דמויות בעלות עומק, ולא סתאם שמות (לדעתי זו הדרך להתחבר באמת לסיפור).
ועכשיו בכלליות...
אם כבר מדברים על שמות של דמויות ורחובות שוודיים שקשה לזכור, אז לי זה ממש לא הפריע. קודם כל אני גרה בדנמרק, וכל השמות הסקנדינביים דומים, אז כנראה שאני כבר ממש רגילה. מעבר לכך, לא ניסיתי לשרטט את מפת שטוקהולם (או שאר הערים בהן העלילה מתרחשת) לפרטי פרטים- ככה שלא עניין אותי ממש אם הרכב פנה ימינה או שמאלה או שהוא פנה בשונה מהפעם הקודמת... הספיק לי להבין את הכיוון מהלך העניינים הכללי.
כשהספר הראשון יצא בעברית כבר גרתי בדנמרק, ומאיזושהי סיבה לא התעניינתי כל כך בסדרה הזו. אני אפילו לא יודעת להסביר למה. באחד הביקורים בארץ, ידיד קרוב שאל אם קראתי, ועניתי שלא והתעניינתי על מה זה בעצם. התפלאתי לגלות שהעלילה מתרחשת אצל השכנה שלי- שוודיה. אותו אחד שקרא את הספר אמר לי שהוא נהנה ממנו כי אנחנו בישראל בדר"כ נחשפים לאותם הנופים- או שזו ספרות מקור או שאילו הם הנופים האמריקאים (לעיתים רחוקות אולי גם קצת לונדון ופאריז). ועכשיו פתאום, הוא אמר לי שהוא כל כך נהנה לקרוא על נופים חדשים- הנופים הסקנדינביים. באותו רגע החלטתי שדווקא בגלל ההיכרות היותר קרובה שלי- יהיה מעניין לקרוא. אמנם אני גרה בקופנהגן ששונה מאוד משטוקהולם (ובשוודיה ביקרתי רק בדרומה), אבל בכל זאת- תוך כדי קריאה מצאתי את אותם "הנופים הסקנדינביים" שאותו ידיד דיבר עליהם.

ואחרי כל המלל הזה, נשאר לי רק להוסיף שנהנתי מכל רגע של קריאה ושחבל לי מאוד שהסופר הלך לעולמו בטרם זמנו. אני לא זוכרת איפה קראתי את זה (ויקיפדיה, אולי?) אבל נכתב שם שסידרת מילניום היתה מתוכננת להכיל עשרה ספרים. אם היה כך- אני בטוחה שהייתי קוראת גם עוד שבעה נוספים בשקיקה.

טרילוגיה נהדרת, מעניינת ומרתקת שמומלצת בחום לכולם.
6 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת




טוקבקים
+ הוסף תגובה





©2006-2023 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ